ליקוט פירות ילקוט הרועים

איפה ניתן ללקט אותו?

הילקוט גדל בבתי גידול מופרעים: בבתה, בגינות, בצידי דרכים, בשדות, בגדות נחלים ובמעזבות.

שכיח בצידי בתים.

הוא צומח ברוב אזורי הארץ, מהצפון עד צפון הנגב.

איך מזהים אותו?

עשב חד שנתי קטן ונמוך בעל גבעולים זקופים.

בתחילת החורף יוצאת שושנת עלים אזמלניים, משוננים או שסועים בעלי שפה תמימה.

הגבעול דק, מחוספס ושעיר בחלקו התחתון, חלק וקירח בחלקו העליון. הגבעול נושא בחלקו התחתון עלים מעטים, קטנים, החובקים בבסיסיהם את הגבעול.

הפריחה מתחילה מוקדם – כבר בנובמבר יופיע: אשכול צפוף של פרחים לבנים קטנים.

הפרי שטוח, דמוי לב, קטן וקירח.

כמובן אפשר להיעזר בתמונות ששמתי כאן.

מה אוכלים?

אוכלים את העלים טריים או מאודים, את הפרחים והפירות. העלים הצעירים בטעם עדין, המבוגרים – חריפים. תרמילי-הזרעים יכולים לשמש בתור תחליף פלפל. השורש הטרי או מיובש מהווה תחליף ג'ינג'ר.

לא לשימוש בזמן ההריון!

יתרונות בריאותיים:

העלים עשירים בברזל, סידן, ויטמין C, קומפלקס B, זרחן.

יש לו איכות מכווצת (בגלל תכולת תאנינים), משתן, מחטא את דרכי השתן, עוצר דימום, נוגד דלקת, לשלשולים, עוזר לדימומים פנימיים.

במחקר שנעשה ביפן מצאו כי Fumaric acid המצויה בצמח יעילה נגד גידולים.

הדברת יתושים:

כשהזרעים במים, הם מושכים יתושים. הזרע במים מקבל ציפוי דביק אליו נדבקים היתושים. הזרעים גם משחררים חומר רעיל לזחלים בריכוז גבוה.

ניתן לגדל אותו על קרקע מלוחה/ביצתית,הוא יספוג את המלחים וימתיק את הקרקע.

לקריאה נוספת על היתרונות הבריאותיים של ילקוט הרועים – בספר הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל. זמין לרכישה מכאן.

בתאבון ולהתראות בטבע

אזהרה: אם אתם לא בטוחים בסוג הצמח – לא מכניסים לפה