ליקוט לוף – מדור לעיתון אדם צעיר

השבוע טיילתי ביער עם הבת שלי גילי וסיפרתי לה על הצמחים. פתאום היא שאלה אותי: "רגע, אמא, באמת? גם בטבע יש שקרנים? כי בכיתה שלי יש ילדים שמשקרים לפעמים, אבל תמיד חשבתי שהטבע לא משקר."

הטבע לא בדיוק משקר, אבל צמחים יכולים להטעות והם עושים את זה כדי לשרוד.

הפרח של הלוף הוא דוגמא מצויינת להטעיה כזאת.

לפי המראה שלו, הרבה פעמים אנשים חושבים שהפרח של הלוף טורף חרקים, אבל זה בכלל לא מה שהוא רוצה לעשות. הוא רוצה משהו אחר לגמרי…

אבל קודם, בואו נראה את המבנה המיוחד של הפרח הזה.

כמו שרואים בתמונה: פרח לוף מורכב מעמוד גבוה וכהה שנקרא שזרה. ועלה מאורך צבעוני (בתמונה הוא מנומר) שעוטף את השזרה ונקרא מתחל. בתחתית השזרה נמצאים האבקנים והשחלות של הפרח.

השזרה הכהה מתחממת באור השמש הרבה יותר מהסביבה. ובתחתיתה יש נקודה שמפיצה ריח שזבובים ממש אוהבים. יש מינים של לוף שמדיפים ריח של רקב פירות, ויש מינים שמפיצים ריח של צואה.

אנחנו אולי לא אוהבים את הריחות האלה, אבל זבובים ממש משתגעים עליהם.

כשהם מגיעים אל הלוף, הם בטוחים שהם נחתו על ערימת רקב/צואה טריה, ומחפשים להתחיל לאכול (כן, אני יודעת שכבני אדם זה נשמע ממש מגעיל לאכול את זה, אבל זבובים פשוט חושבים אחרת). הם יורדים למטה לאורך השזרה, ואז הם נלכדים למטה, שם נמצאים האבקנים של הפרח. הזבובים נלכדים ומנסים להיחלץ ובינתיים, גם מתמלאים בגרגרי האבקה של הלוף.

אחרי כמה זמן הם מוצאים דרך לצאת מהמסעדה הזאת, שיש בה רק ריח בלי אוכל, ולעוף מהפרח החוצה. אבל… בגלל שהם זבובים, אחרי שיצאו מהפרח, הם שוכחים שהלוף הוא שקרן, ומיד מחפשים שוב ערימת רקב או צואה לאכול ממנה.

בדרך כלל בקרבת מקום יהיה עוד פרח של לוף, כי לופים אוהבים לגדול במקבצים. הזבוב שכרגע יצא מפרח אחד כולו עמוס באבקה, ימשך לפרח אחר עם אותו הריח, יכנס לתוכו, וילכד.  בפרח החדש הוא יפזר את האבקה מהפרח הקודם ויפרה אותו.

כך משתמש הלוף בשקר הריח כדי למשוך אליו זבובים שיאביקו אותו.

ידעתם שאת עלי הלוף אפשר לאכול רק אחרי בישול?

כן, חייבים לבשל את העלים בצורה מאוד מסויימת ואחרי בישול טעמם נפלא במיוחד.

יש בעלים חומר רעיל שנקרא אוקסלט הסידן. זהו חומר רעיל הגורם לתחושת צריבה בפה אם מנסים בטעות לטעום את העלה (לא מומלץ בכלל). אבל אם יודעים איך לבשל אותו, נהנים ממעדן מיוחד.

מתכון למעדן לוף וחמציץ

2 בצלים קטנים קצוצים

כוס עלי לוף קצוצים

כוס חמציצים קצוצים (עלים וגבעולים)

רבע כוס שמן זית

שליש כוס מים

רבע כפית מלח.

1. קודם נכין את הלוף: ניקח את העלים, נהפוך אותם כך שחלקם התחתון מופנה כלפי מעלה. נשים לב שיש בהם עורקים בולטים, אחד שעולה למעלה ו2 לצדדים. נחתוך החוצה את 3 העורקים הבולטים האלו, ואז נקצוץ את הלוף לרצועות דקות בעובי של חצי סנטימטר בניצב לכיוון העורקי (כיוון החיתוך חשוב)
2. בסיר קטן נטגן את 2 הבצלים הקצוצים בחצי מכמות שמן זית.
3. כשהבצלים מוזהבים , נוסיף לסיר את עלי הלוף הקצוצים. נסגור את המכסה של הסיר.
4. אחרי 5 דקות נכניס פנימה את החמציצים הקצוצים.
5. נוסיף את המלח, יתרת שמן הזית והמים. נסגור את המכסה. ונבשל במשך 40 דקות.
6. בתום 40 דקות, טועמים קורט מהתבשיל. מוודאים שהוא לא מעקצץ בכלל. ומגישים לשולחן.
7. מומלץ לאכול עם אורז או לחם טרי. בתאבון.

לקריאה נוספת על היתרונות הבריאותיים של הלוף ולתמונות נוספות – בספר הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל. זמין לרכישה מכאן.

בתאבון ולהתראות בטבע

אזהרה: אם אתם לא בטוחים בסוג הצמח – לא מכניסים לפה