קחוון או בבונג (קמומיל)

בבונג (קמומיל) או קחוון? ומה ההבדל ביניהם? ואיך משתמשים בהם?

בואו נעשה סדר – איך מזהים בבונג (קמומיל) וקחוון והאם יש הבדל ביניהם?

אם יש ויכוח שתמיד מתנהל בקבוצות הפייסבוק וקשה למצוא לו תשובה ניצחת, זו השאלה – 

איך מבדילים בין בבונג לקחוון

או 

איך מבדילים בין קחוון לבבונג

והאם יש להם אותם שימושים?

קחוון או בבונג (קמומיל)
והבוקר בהליכת הבוקר שלי,
פגשתי את היפים האלה, וקיבלתי השראה לעשות רגע סדר,
לנפץ מיתוסים,
ואחת ולתמיד להסביר את ההבדלים.
 
ורגע לפני שניכנס כאן לעומק,
חשוב לי לכתוב לכם שכל הפרטים על קחוון, בבונג וההבדלים ביניהם נמצאים באפליקציית הליקוט : www.lukit.app
 

למה הבבונג (קמומיל) כל כך נחשב?

כי זה צמח עם שימושי מרפא רבים ומגוונים.
בין היתר חולטים את הפרחים:
להקלה על כאבי בטן (שהם תוצאה מעווית),
מרגיע ומאזן את מע׳ העצבים,
להפחתת גודש בדרכי הנשימה,
מרגיע תגובות אלרגיות ודלקתיות של הגוף,
ועוד ועוד.
 

רגע, ומה עם הקחוון?

זו שאלה מעולה.
ממה שהוכח לגביו מחקרית, אפשר לחלוט את הפרטים כדי להקל על כאבי בטן.
וזהו. 
כל איכויות המרפא המיוחסות לבבונג (קמומיל) בכלל לא רלוונטיות אליו.
 
 
בואו ניכנס כאן יותר לעומק וננפץ מיתוסים שכבר הוכחו כלא נכונים.
 

האם יש צורך להבדיל בין קחוון לבבונג (קמומיל)? 

האם יש להם אותה פעילות רפואית?

זו שאלת מיליון הדולר.
כי אם מסתכלים בספרות בעברית (מחקרים מדעיים באנגלית כבר יספרו סיפור אחר), ואנחנו מדברים בעיקר על ספרים שכתב חוקר הפולקלור ניסים קריספיל ששווה לתת לו קרדיט רב במחקר הרפואה המסורתית והליקוט המקומי.
שם תוכלו למצוא שהמרפאים המקומיים אומרים לו שהם משתמשים אותו דבר בקחוונים ובבבונג.
 
ולכן, תמצאו הרבה אנשים שמכירים צמחי מרפא שמצטטים את הספרים האלה ואומרים שזה אותו הדבר.
 
רגע לפני שאכנס לעומק העניין ואסביר איך טעות כזאת קורית, אני אתקן אותה:
כי למזלנו הקהילה המדעית חקרה את הנושא ובדקה האם באמת יש אותם חומרים פעילים בקחוון ובבבונג.
 
ואפילו אנחנו, ללא אנליזות כימיות המצריכות מעבדות משוכללות יכולים לשים לב להבדל ענק ביניהם:
במחקרים רואים שרוב איכויות המרפא של הבבונג נובעים מהשמנים האתריים המצויים בפרח.
 
את השמנים האתריים האלה אפשר להריח כשמריחים את הפרח. ואם פעם תריחו קחוון, ואז תריחו בבונג, תראו שיש הבדל משמעותי בריחות שלהם. זה ממש ממש לא אותו הדבר.
 
אז אם הריח שונה לגמרי, איך ההשפעה היא זהה?
ברור שהתשובה היא שזו פשוט טעות נגררת. ההשפעה שונה לגמרי.
 
פה אני אכנס לרגע להסבר – במבט ראשון למי שלא מומחה לבוטניקה, הבבונג והקחוון הם כל כך דומים, שברגע הראשון אפשר לחשוב שהם נראים ממש אותו דבר. 
(ואם אתם רוצים ללמוד עוד על ההבדלים האלה, יש פירוט מלא עם תמונות באפליקציית הליקוט LUKIT).
 
וכאן נכנס לפעולה מנגנון העברת הידע ותהליך הלימוד באנשים שעוסקים בריפוי מסורתי:
רובם אם לא כולם לא לומדים מספרים שהם יכולים לחזור אליהם בכל פעם שהם לא בטוחים.
רוב הלימוד מועבר בעל פה. מאמא/אבא/סבא/סבתא לבן/בת/נכד/ה.
 
וכמו שאנחנו יודעים, כשידע מועבר בעל פה, חלק ממנו הולך לאיבוד וחלק גדול ממנו מתעוות (אפילו בתושב"ע שלנו רואים את העיוותים שנעשו עם השנים). 
 
ומעבר לזה – בידע מסורתי (שיש לי המון המון כבוד אליו), אין מידע על החומרים הפעילים.
 
המרפאים המסורתיים מתחילים להשתמש בצמח:
או בגלל שהם שומעים עליו מקולגה,
או בגלל שהם מקבלים תקשור לגביו (צמחים מדברים כל הזמן, רק צריך לדעת להקשיב להם),
או שיש נסיון בטיפול איתו שנתן תוצאות טובות.
 
למרפאים מסורתיים, שאותם ראיינו כדי לכתוב את ספרי הפולקלור, לא היתה אפשרות להשיג אנליזות של החומרים הפעילים ולהבין את מנגנוני הפעולה של הצמח.
 
או במילים אחרות, עם כל הכבוד, ויש כבוד גדול למסורת, כששואלים מרפא מסורתי למה צמח מסויים עוזר לבעיה מסויימת, התשובה היא בדרך כלל – כי ככה למדתי או כי ככה נהוג אצלנו. מרוב המרפאים המסורתיים לא נקבל תשובה שתסביר את החומרים הפעילים ואיך הם עובדים בגוף.
 
ברור שיש כאן המון קסם. ואני אוהבת קסם. אבל אני גם אוהבת לדעת איך דברים עובדים ולבדוק בעצמי ולא להאמין למי שבעצמו לא מבין את הדברים עד הסוף.  
ואז, בשורה התחתונה מה שקרה במחקר הפולקלור הוא  ששני הצמחים דומים,
וללא הבנה כימית, אפשר להגיד שאם הם דומים חיצונית, הם גם דומים באופן הפעולה שלהם.
ולך תוכיח שזה לא נכון (בכלים של מרפאים מסורתיים).
 

רגע, ומה עם קחוון אציל שנקרא גם קמומיל רומאי?

קחוון אציל הוא מין של קחוון שלא גדל בארץ.
הפעילות הרפואית של השמן האתרי שלו דומה במקצת לשמן האתרי של הקמומיל הגרמני (שבארץ נקרא בבונג דו גוני). ויש כמה מחקרים בנושא כמו זה שמסביר שההרכב הכימי שונה לגמרי.
 

האם הקחוון הוא הגירסא המקומית לקמומיל?

לא!
אלו שני צמחים שונים שבמקרה נראים דומה. הגירסא המקומית לקמומיל הם שני צמחים: בבונג זהוב, ובבונג דו-גוני.
 
 

כך נראה בבונג זהוב שהוא אחד משני המינים המקומיים של קמומיל הגדלים בארץ:

 
בבונג זהוב

שני מיני הבבונג (זהוב ודו-גוני) הם מוגנים בישראל כי הם די נדירים ברוב בתי הגידול.

לכן אסור ללקט אותם.

באפליקציית הליקוט פירטתי בדיוק את ההבדלים בין הבבונג לקחוון. יחד עם תמונות של העלים, הפרחים וההבדלים. אבל אם אתם רוצים טעימה של ההבדלים:
1. עלי הקחוון בעלי ציר עלה מעובה, ואונות צרות. עלי הבבונג דקיקים ממש (דקיקים עמו עלי שמיר) ואפשר לראות אותם בתמונה כאן למעלה.
2. הקרקפת של הבבונג חלולה, והקרקפת של הקחוונים היא מלאה. (זה יותר קשה להסביר ככה. עברו לאפליקציה לראות את התמונות).
3. הריח – לשניהם יש ריח. אבל מי שמכיר את הריח החמצמץ של בבונג, יריח פרח של קחוון וירגיש בהבדל. (לגיטימי בעיני להסתובב בטבע עם שקית של פרחי בבונג לצורך השוואה).

ובכל מקרה זכרו – ליקוט של צמחים מוגנים כמו בבונג הוא אסור על פי חוק. אז אפשר לזהות אותו, אבל לא ללקט אותו.

אני מקווה שהמאמר הזה היה שימושי עבורכם. אשמח לתגובות ושאלות נוספות וכמובן שתשתפו את המידע. 

 

ותודה מיוחדת לאור מגידיש שעוררה את השאלות הנכונות והובילה לפוסט הזה. 

 

להתראות בטבע
אביבית
המרכז המקצועי לליקוט – מלקטים עם הברקוביצ'ים

רוצים להצטרף אלינו, להכיר את צמחי הבר למאכל ולמרפא שגדלים עכשיו?

למי שרוצה לצאת להרפתקאה טעימה ובריאה בטבע או ליד הבית.

בקורס מכירים: 

  • צמחי בר למאכל
  • צמחי מרפא לשימוש מיידי בטבע.
  • מיצויים ורקיחות מצמחי מרפא לשימוש ביתי.
  • פטריות בר למאכל
 

סיורי ליקוט מעמיקים למבוגרים בלבד

סיורים להיכרות מעמיקה עם הטבע.

הסיור כולל: 

  • סיור ליקוט מעמיק שחושף את הסיפורים שמאחורי הצמחים שאנחנו אוכלים ומשתמשים למרפא. נכיר לעומק את צמחי הבר למאכל ולמרפא.
  • סדנת בישול בה נלמד איך לשלב את הצמחים במטבח הביתי.
  • ארוחת צהריים עשירה ומפנקת של 10 מנות

 

קורס ליקוט מקצועי - להכיר את הטבע לעומק

הטבע נותן לנו הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. 
אנחנו משתמשים רק באחוזים מועטים ממה שיש בו.

בקורס הזה לומדים מה הטבע עוד צופן בחובו שאנחנו לא מכירים.

הקורס כולל 12 מפגשים, ארוחות צהריים עם השף שלנו, ספר לימוד מלא, מנוי פרימיום לאפליקציית הליקוט, ארוחות שף, קורס דיגיטלי, וקבוצה בפייסבוק בה מקבלים עוד המון ידע נוסף.

לא מצאתם מה שחיפשתם? מוזמנים למלא את טופס יצירת הקשר שבתחתית הדף ואנו נשמח לענות לכם.

דילוג לתוכן