בבונג (קמומיל) או קחוון? ומה ההבדל ביניהם? ואיך משתמשים בהם?

שני מיני הבבונג (זהוב ודו-גוני) הם מוגנים בישראל כי הם די נדירים ברוב בתי הגידול.

לכן אסור ללקט אותם.

באפליקציית הליקוט פירטתי בדיוק את ההבדלים בין הבבונג לקחוון. יחד עם תמונות של העלים, הפרחים וההבדלים. אבל אם אתם רוצים טעימה של ההבדלים:
1. עלי הקחוון בעלי ציר עלה מעובה, ואונות צרות. עלי הבבונג דקיקים ממש (דקיקים עמו עלי שמיר) ואפשר לראות אותם בתמונה כאן למעלה.
2. הקרקפת של הבבונג חלולה, והקרקפת של הקחוונים היא מלאה. (זה יותר קשה להסביר ככה. עברו לאפליקציה לראות את התמונות).
3. הריח – לשניהם יש ריח. אבל מי שמכיר את הריח החמצמץ של בבונג, יריח פרח של קחוון וירגיש בהבדל. (לגיטימי בעיני להסתובב בטבע עם שקית של פרחי בבונג לצורך השוואה).

ובכל מקרה זכרו – ליקוט של צמחים מוגנים כמו בבונג הוא אסור על פי חוק. אז אפשר לזהות אותו, אבל לא ללקט אותו.

אני מקווה שהמאמר הזה היה שימושי עבורכם. אשמח לתגובות ושאלות נוספות וכמובן שתשתפו את המידע. 

ותודה מיוחדת לאור מגידיש שעוררה את השאלות הנכונות והובילה לפוסט הזה.