למה כולנו רודפים אחרי חלבונים בתזונה ולמה כדאי להפסיק?

הכל התחיל ב1930 עם רופאה שקוראים לה ד"ר סיסלי וויליאמס,

שמוצבת בגאנה ורואה תמותת ילדים בגיל שנתיים עד 4 ממחלה שנקראת "kwashiorkor".
היא מנסה להתבונן מקרוב ולהבין מה גורם למחלה.

היא מגלה ששכיחות המחלה עולה אצל ילדים שנגמלים מהנקה ועוברים לתזונה המבוססת על דייסה מקומית שהיא דלה בחלבונים. היא כותבת על כך מאמר שהשורה התחתונה שלו שנראה שמה שגורם למחלה הוא מחסור תזונתי.

כשמנסים לתת לילדים האלה תערובת של חלב מיובש עם שמן דגים, הם מחלימים.
המסקנה שהגיעו אליה באותו זמן היא – כנראה שמה שחסר לילדים זה חלבון.
עד כאן הכל נראה הגיוני (??).

מה כבר יכול להשתבש?

אחרי מלחמת העולם השניה, בגלל משבר פליטים קשה, היה רעב בחלקים גדולים בעולם. כדי לתמוך באוכלוסיה, היה מחקר מדעי נרחב שבדק – מה המינימום ההכרחי מכל חומרי התזונה אדם צריך.

מהמחקר הזה נגזר מה שאנחנו קוראים לו היום "צריכה יומית מומלצת".
המטרה היתה להבין מה המינימום שאפשר לתת לאנשים לאכול כדי לשמור אותם בריאים.
בתקופה הזאת מוקמים ארגונים בינלאומיים שמטרתם לדאוג לרווחת כל תושבי העולם כמו ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי, ואפילו מועצה שהתפקיד שלה הוא לדאוג שלכל ילדי העולם יהיה מספיק חלבון.
גם כאן, הכל תקין. חשוב לדעת כמה חלבון, פחמימה, שומן, ויטמינים ומינרלים צריך לצרוך.

אלא שמי ששמח לאמץ את ההמלצות האלה היו חברות המזון הגדולות, שייצרו פורמולות להזנת ילדים.

הם העסיקו יועצות שהתלבשו כמו אחיות והגיעו למרכזים רפואיים ונתנו לאמהות האפריקניות להתנסות בפורמולות (שאחר כך יהיו יקרות מכדי לקנות) ושיכנעו אותן שזאת הדרך הכי טובה לגדל את הילדים שלהן.

החלק הזה כואב לי במיוחד. כי זה גרם לכך שהאמהות הפסיקו להניק. ונוצרו שלל מחלות חדשות כתוצאה מהשימוש בפורמולות.

במחקרים מהשנים האחרונות רואים שהגישה הזאת של חלבון נחלה כשלון חרוץ!

מה שהילדים סבלו ממנו היה תת תזונה, ולא מחסור בחלבון.
נכון שמי שסובל מתת תזונה סובל גם ממחסור בחלבון. אבל כדי לעזור לו צריך לתת לו אוכל. לא אבקות.
האבקות אולי פתרו את מחלת kwashiorkor, אבל הן יצרו מחלות קשות בהרבה.

כיום יודעים שהבעיה היא לא חלבון. הגישה הזאת (מחסור בחלבון) נכשלה וגרמה לכל כך הרבה נזק.
כיום מבינים שמגוון הוא הפרמטר החשוב בתזונה בריאה.

זה לא שאפשר לשתות כמה כדורי ויטמינים, קצת אבקת חלבון ולהיות בריאים.
הגוף שלנו פשוט לא עובד ככה.
החומרים האלה לא נספגים בצורה מיטבית.

אין מנוס מלהשקיע בעצמנו – בחומרי גלם מגוונים ואיכותיים לארוחות, פירות, ירקות, צמחי בר וכל מה שהטבע יכול להציע לנו.
לא להסתפק במוצרים מעובדים (בהיבט הזה נקניקיה וכמוסה של תוסף הם מעובדים באותה מידה).

ספירת קלוריות, פחמימות, חלבונים וויטמינים היא מעייפת ומיותרת.

כשאוכלים מגוון, האיזון מגיע מעצמו.

ויש כאן עוד היבט לנושא הזה – איך אורח החיים ותזונה מעובדת משפיעים על דרך המחשבה בצורה לא מודעת וגורם להסקת מסקנות מוטעות.
התזונה של האצולה הבריטית בזמנו היתה שופעת בחלבון מן החי.
הם האמינו שזו תזונה בריאה.
ולכן, כשהם פגשו את תושבי גאנה שלא אוכלים בשר וחלב ויש להם מחלות שנובעות ממחסור תזונתי, הם מיד הסיקו שהמחסור התזונתי הוא בחלבון.
(כמו שכשיש לי פטיש ביד, כל דבר נראה לי כמו מסמר). היום אנחנו יודעים שיש חסרונות בולטים גם בתזונה עשירה בחלבון.

אם אתם רוצים להעמיק עוד:
להאזנה לפודקאסט: בספוטיפי , באתר.
ולקריאה נוספת לחצו כאן או חפשו בגוגל "THE GREAT PROTEIN FIASCO" ותקראו את התוצאות שתקבלו.

מה הקשר לליקוט?

מה שאני רואה שוב ושוב במחקרים שמתפרסמים, הוא שכל פעם שאנחנו סוטים מאורח חיים הדומה לציידים לקטים שהיינו פעם (הגוף שלנו עדיין לא עבר מספיק דורות של אבולוציה להסתגל לאורח החיים המודרני), הגוף שלנו יוצא מאיזון ומתחילות מחלות ובעיות בריאות.

יש כל כך הרבה מיזמים וחידושים בתחום הFoodTech שזה מדהים אותי כל פעם מחדש.

אבל הגוף שלנו הוא עדיין LowTech ועובד ממש כמו פעם.

ברור לי לגמרי שאנחנו לא נעזוב הכל כדי ללקט ולצוד את האוכל שלנו. אבל, פעילות גופנית, מגוון תזונתי וחיי חברה הם מהדברים החשובים שאנחנו עדיין צריכים.

וזה בדיוק מה שאתם עושים כשאתם יוצאים ללקט:

⇐ מכניסים הביתה מגוון גדול של צמחים שמגיעים באיזון תזונתי מושלם.
⇐ מטיילים ומסתובבים – נמצאים בתנועה.
⇐ פוגשים אנשים ונמצאים בקשר (גם כשאתם יוצאים לבד ללקט בשכונה – תמיד יהיו אנשים שיתחילו לדבר איתכם כי הם ירצו להבין מה אתם עושים).

אם כל המאמר הזה פתח לכם את התיאבון ללקט, אני אזכיר שהספרים שלי (הראשון שמלמד ליקוט בטבע, והשני שמלמד ליקוט ליד הבית),
נמכרים עכשיו בהנחה משמעותית.

למידע נוסף על הספרים ולרכישה מוקדמת: www.likut.co.il/shop

(ותאריכים לסיורים יתפרסמו בקרוב, עוד קצת גשם וניפגש בטבע).

אני כבר ממש מחכה לראות אתכם מטיילים עם הספר, מלקטים ומכניסים הביתה את כל הטוב שנמצא סביבנו כל הזמן.