Raphanus raphanistrum
צמח נפוץ בעיקר בקרקעות חוליות שהתרמילים שלו פריכים וטעימים מאוד.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
דיברתי על הצנון גם בהדרכה על משפחת המצליבים.
הצנון אוהב קרקעות קלות: גדל בבתות ובבתי גידול טבעיים ומופרים.
צומח בשדות מעובדים, בשדות בור, בצדי דרכים ובסביבה עשבונית בבתי גידול טבעיים.
עשב חד־שנתי שעיר, מסועף ואלכסוני.
בתחילת העונה מופיעה שושנת עלים מחולקים, בצורת כינור מאורך. העלים שעירים מאוד.
עלי הגבעול מסורגים, סרגליים, מפורצים או משוננים.
השורש שיפודי.
הפריחה בצבע קרם, עם עורקים סגולים כהים. עלי הגביע (העוטפים את הפרח) הם אדומים.
הפירות תרמילים גליליים ארוכים וזקופים, מרוחקים מהגבעול , קרחים וללא שערות.
לא מומלץ לאנשים הסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס! (מרכיבים גויטרוגנים- סופחי יוד, ולכן יכולים לפגוע בבלוטת התריס.)
לא מומלץ לחולי סרטן על רקע הורמונלי.
לא מומלץ למי שנוטל סטטינים, מדללי דם, למושתלים. לסובלים מגזים עקב אכילת ירקות ממשפחת המצליבים, רצוי לאדות את העלים עם מכסה פתוח כדי שהשמנים הארומטים ייצאו החוצה ולשלב תבלינים סופחי גזים לבישול כגון: אניס, הל, שומר, כוסברה.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את העלים, עדיף את העלים הצעירים שעדיין לא מרים.
הפרחים והזרעים חריפים במיוחד.
אפשר לאכול את השורש לאחר קילוף.
היתרונות הבריאותיים בדומה לחברים האחרים במשפחת המצליבים – עשירים מאוד ברכיבי תזונה כגון נוגדי חימצון, קרטנואידים, פוליפנולים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
עשירים בויטמין C שחשוב לתפקוד מערכת החיסון ולחיזוק כלי דם. הם מכילים גם ויטמין E, ויטמין K שחשוב לאיזון לחץ הדם וסיבים תזונתיים מסיסים המייעלים את תפקוד מערכת העיכול.
נחשב לאנטי־ראומטי ולמנקה רעלנים מהדם.
עשיר בוויטמין C, B קומפלקס, אשלגן, אבץ, רוטין וחומצה פולית.
הטעם האדמתי־חריף משתלב היטב עם עירית, שמיר, בצל ירוק, אגוזי פקאן, חומץ תפוחים וגבינת עזים.
מראה הצמח באדמות הלס בשרון:
שושנת העלים לפני הפריחה:
מראה הפריחה:
מראה הפירות (גברי שיאון)
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
