תמונות וסרטונים:
מראה שושנת העלים בחורף:
מראה הפריחה בסוף החורף:
Salvia hierosolymitana
צמח רב שנתי שהעלים הטעימים שלו מושלמים לממולאים ותבשילים.
בניגוד למרווה המשולשת שמשמשת לתה, מרוות ירושלים אינה ריחנית בכלל.
בערבית נקרא הצמח לסיינה – שמשמעו בעברית "לשון הפר". ולכן הרבה פעמים בשווקים כשתרצו לקנות אותו ימכרו לכם את העלים כ"לשון הפר". אבל בבוטניקה לשון הפר הוא צמח אחר ממשפחת הזיפניים. שאני לא ממליצה לאכול אותו – העלים בעלי קוצים על פני העלה.
אז חשוב לשים לב לבלבול.
גדלה במקומות סלעיים בבתה, בגריגה, בחורש הלח וביער הים תיכוני, בבתי גידול טבעיים, מהחרמון עד מדבר יהודה.
עשב רב־שנתי שעיר, מגיע לגובה 80–100 ס"מ.
בחורף יוצאת שושנת עלים גדולים ושעירים מאוד, מכוסים גבשושיות קטנות, בעלי שפה משוננת או מסורית וגלית (ראו בתמונות).
באביב יעלה עמוד תפרחת דביק עם פרחים ורודים־ארגמניים (לזן הטיפוסי פרחים בצבע ארגמן, וזן ירוק גביע בעל פרחים ורודים-ארגמנים) בעלי שפתיים.
חשוב לא להתבלבל בינו לבין בוצין, שעדיף לא לגעת בו בידיים חשופות.
איך לא מתבלבלים? עלי מרוות ירושלים מחוברים לשורש בפטוטרת (מה שנראה כמו גבעול, כמו שתרד מחובר לגבעול), ואילו עלי הבוצין ללא פטוטרת, הם כאילו יוצאים ישר מהאדמה (כמו עלי חסה).
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט מרוות ירושלים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
העלים בטעם ניטרלי אך קטיפתיים למדי. אז יש אנשים שממש אוהבים את המרקם, ויש כאלה שהקטיפתיות מפריעה להם.
בבישול הקטיפתיות לא כל כך מורגשת.
אוכלים את העלים כשהם טריים או מבושלים.
העלים נהדרים למילוי. בשווקים היא מכונה לעתים לשון הפר, אך לשון הפר היא צמח אחר.
באביב אוכלים את הפרחים הטעימים. חשוב ללקט עד 10% מהפרחים ורק כאשר יש שפע מהם, כדי לא לפגוע ביכולת ההתרבות של המרווה.
העלים עשירים בסידן, נתרן, אשלגן, מגנזיום וברזל.
בשמנים האתרים נמצאו תרכובות אנטי־דלקתיות חזקות.
מכילה נוגדי חמצון יותר מכל העלים, ולכן יש לה גם תכונות נוגדות סרטן.
ברפואה המקומית משמשת המרווה לעצירת דימומים פנימיים.
מראה שושנת העלים בחורף:
מראה הפריחה בסוף החורף: