Moringa oleifera
המורינגה היא עץ הנפוץ בגינון (ציבורי ופרטי) בגלל צריכת המים הנמוכה שלו, הצמיחה המהירה והנוף היפייפה שהוא יוצר.
אבל הוא ממש לא עוד עץ נוי. בחנויות הטבע תוכלו למצוא שלל תוספים שמכילים עלי מורינגה ופירות מורינגה מיובשים וטחונים עם שפע יתרונות בריאותיים (פירוט בהמשך).
במקום לרכוש תוספים יקרים שעברו עיבוד, כדאי לחפש את המורינגה ליד הבית ולהנות מהיתרונות הבריאותיים שלה.
שימו לב, לא אמרתי שמורינגה היא טעימה. כי לצערי זה לא התחום בו היא חזקה. אז תצטרכו להיות יצירתיים בשילובה עם טעמים אחרים. לי הכי קל לצרוך את העלים הטריים בשייק ירוק.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
מורינגה מופיעה בהדרכה על כוחות העל של העצים.
ניתן למצוא את המורינגה בגינות ציבוריות ופרטיות.
היא לא מקומית לכן לא תוכלו למצוא אותה בטבע.
המורינגה היא עץ נשיר (אם קר) עם גזע בצבע לבן-אפור. הוא מגיע לגובה של 10 מטרים, בעוד הגזע נשאר דק (עד קוטר של 50 ס"מ).
מרחוק ניתן לזהות את המורינגה על פי הענפים הרכי
העלים של המורינגה הם עלים מנוצים 3 פעמים. העלעלים הם בצורת ביצה, בצבע ירוק דשא. שימו לב למספר האי זוגי של העלעלים.
העלים מסורגים (זאת אומרת ששני עלים לא מתחילים באותה נקודה).
הפריחה של המורינגה לבנה בדגם האופייני לקטניות. הפרחים ריחניים ומקובצים על גבעולים באורך 10-20 ס"מ.
אחרי הפריחה מגיעים הפירות שהם בצורת תרמיל מאורך עם צלעות לאורכו. צבע הפירות הצעירים ירוק, והם הופכים לחומים. הוא מגיע לאורך של 45 ס"מ.
לא מתאימה למי שנוטל את התרופה קומדין, ולמי שסובל מבעיות בכליות.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט מורינגה חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
יש הרבה עצים מהמשפחה של הקטניות שעליהם דומים לעלי המורינגה. חשוב מאוד לא להתבלבל ביניהם. היעזרו בתמונות ובסרטון כדי לוודא שאינכם מתבלבלים.
אפשר לאכול את עלי המורינגה טריים, מיובשים או מבושלים. אפשר לשלב אותם בשלל מאכלים, מתה, דרך שייק ועד תבשילים, מאפים, סלטים ומרקים.
תרמילי מורינגה מאוד מזינים, אפשר לאכול אותם אחרי בישול, אידוי או טיגון.
התרמילים הכי טובים לאכילה הם התרמילים הירוקים שהם צעירים ורכים. כשהם זקנים מדי, הם הופכים לעצים וסיביים. מבחן טוב הוא לכופף את התרמיל – אם הוא נשבר לשניים, הוא טוב לאכילה. אם הוא לא נשבר, סביר להניח שהוא זקן מדי.
אפשר להשתמש בהם במטבח ממש כמו באספרגוס או שעועית ירוקה.
ניתן לאכול זרעי מורינגה כשהם צעירים מאוד וירוקים. משתמשים בהם במטבח ממש כמו באפונה.
לזרעים ישיכולת יוצאת מהכלל לנקות רעלים מזרם הדם שלך ולכן חשוב לצרוך רק זרעים בודדים בכל פעם כדי לא לגרום לאי נוחות במערכת העיכול.
העלים הטריים מכילים כמויות גבוהות של ויטמינים A,B,C
שימו לב לא כמוסות, אלא עלים טריים.
הם מכילים שפע של נוגדי חימצון שעוזרים למניעת מחלות
יש אפילו מחקרים שמצאו שהם ממש מנעו התפתחות סרטן בעכברים ועובדים על הרחבת המחקרים לבני אדם.
המורינגה מכילה ויטמין K
לכן היא מצויינת למניעת קורונה,
אבל לא מתאימה למי שנוטל את התרופה קומדין, ולמי שסובל מבעיות בכליות.
אם אתם שוקלים איזה עץ לשתול בגינה, אני חושבת שהמורינגה היא אחת האפשרויות הטובות ששווה לשקול. גם בגלל צריכת המים הנמוכה, קצב הצימוח המהיר, והערכים התזונתיים הגבוהים.
מראה העלים: (יש הרבה עלים מנוצים פעמיים ככה, כדאי להסתמך על עוד סימן זיהוי לזיהוי של מורינגה כמו הפריחה או הפירות)
מראה הפריחה מקרוב:
מראה התרמילים המצולעים עם פסים עליהם:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
