corzonera papposa
הרדופנין הציצית הוא אחד הצמחים היפים שאני מכירה במשפחת המורכבים, ולפגוש בו בטבע זה ממש עוצר נשימה.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל מהחרמון עד לדרום הנגב בבתות, בשדות בור ובערבות. נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחבל הספר ובסלעים בהר הנגב.
עשב רב־שנתי זקוף ומסועף, מגיע לגובה 15–50 ס"מ.
השורש מעובה רב־שנתי.
העלים אזמליים וצרים בבתי הגידול הצפוניים, רחבים יותר בבתי הגידול הדרומיים.
הצמחים הצעירים מכוסים כיסוי צמרי, הצמח הבוגר קירח. בפציעה מפריש חלב לבן.
הפריחה ממרץ עד מאי בפרחים ורודים גדולים עם צלקות צהובות, נפתחים בבוקר ונסגרים אחר הצהריים. יש פרחים נדירים (שעדיף לא לאכול) שהם צהבהבים , ראו בתמונות.
הפרחים החיצוניים נפתחים ראשונים, ובכל יום נפתחים פרחים פנימיים יותר.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
בתחילת העונה אפשר לאכול את השורש כשהוא נא, עם התקדמות העונה כדאי לבשל אותו.
אפשר לאכול את העלים הצעירים כשהם נאים או מבושלים ואת הפרחים הנאים – נאים.
במחקרים נמצאו בעלים ובשורשים 9 תרכובות בעלות השפעה נוגדת חמצון חזקה, המסייעת לגוף במניעת מחלות ניווניות, סרטן והזדקנות מוקדמת.
בעבר השתמשו בהרדופנין כתחליף למרור. אך אין זו המלצה הלכתית כי לא מצאתי פירושים אמינים למקרא.