Nasturtium officinale
צמח הגדל כששורשיו טבולים במים, פורח בלבן.
עליו החריפים מעידים שהוא קרוב משפחתו של החרדל (משפחת המצליבים).
יש המחשיבים אותו לאח המפורסם פחות של הקייל.
דומה במראהו לכרפס הביצות, אך טעמו חריף.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
הגרגר גדל בנחלים, מעיינות, שלוליות, ביצות ושולי בריכות כששורשיו טבולים במים רדודים.
עשב קירח המגיע לגובה 15–70 ס"מ.
העלים מנוצים ל־3–7 זוגות עלעלים רכים, מבריקים, חלקים, עם שפה חלקה.
העלעל העליון גדול מהעלעלים האחרים.
לפרח 4 עלי כותרת בצבע לבן.
הפרי מוארך, ישר וחלק, באורך 1–2 ס"מ.
קל להבחין בטעם החריף של העלים.
שימו לב לא לעקור את הצמח מהשורש.
ודאו שהצמח גדל באדמה לחה וטעמו מזכיר חרדל או כרוב.
לקטו רק במקורות מים נקיים שאין בהם צואת בעלי חיים או שאריות חומרי הדברה.
את העלים והפרחים אוכלים כשהם טריים.
רוטב מלח, לימון ושמן זית יחמיא לו, אך הוא ישתלב היטב גם במעט מתיקות.
הגרגר יכול להחליף את עלי האורוגולה בסלט.
בשל ריכוז היוד הגבוה, חשוב להיזהר מצריכת יתר של גרגר הנחלים, במיוחד במצבים של דלקת שלפוחית השתן או פעילות־יתר של בלוטת התריס.
עשיר בסיבים תזונתיים ובכלורופיל.
ויטמינים: A, קומפלקס ויטמיני B, E וחומצה פולית. מכיל ריכוז גבוה של ויטמין C וויטמין K.
מינרלים: ברזל, סידן ואשלגן.
גרגר הנחלים שימש כצמח מרפא כבר ביוון העתיקה. מסופר שהיפוקרטס הקים את בית החולים הראשון בסמוך לנחל, מכיוון שרצה אספקה שוטפת של הגרגר שגדל שם.