אפון קיפח/נמוך

Pisum elatius/sativum

אפון קיפח ואפון נמוך הם מינים טעימים במיוחד של אפון שאפשר למצוא בטבע.
מה שמאפיין את האפון הקיפח הוא הגובה הרב (יחסית) אליו הוא מגיע.
והאפון הנמוך לעומתו נמוך הרבה יותר.
אבל שאר הסממנים דומים מאוד ומבחינה לקטית אין הבדל גדול ביניהם.

שימו לב לכללי הזיהוי (פתוחים למנויי פרימיום בלבד) כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים (רק למנויי פרימיום) שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.

* תודה לרותי טלמור על תרומת התמונה.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

אפון קיפח: בחורש, ליד גדרות, בצידי דרכים. ברוב אזורי צפון הארץ ועד השומרון.
אפון נמוך: באזורי ההרים מהנגב עד החרמון.

איך מזהים?

האפון הקיפח גדל עד לגובה 2 מטר. אפון נמוך מגיע לגובה של מטר אחד.

העלים מנוצים עם 2-4 זוגות עלעלים ביצתיים עם שפה תמימה. בנקודת היציאה של העלה המנוצה יש 2 עלי לוואי גדולים משוננים שחובקים את הגבעול. מקצה ציר העלה יוצאות קנוקנות שעוזרות לצמח לטפס מעלה על צמחים אחרים.
הפריחה בין פברואר למאי בפרחים גדולים שמגיעים ל3 ס"מ. המפרש ורוד והמשוטים סגולים (מהמם). הפרחים בקבוצות של 3-5 תפרחות יחד על עוקץ ארוך.

הפרי פחוס באורך 7-9 ס"מ.

למה לשים לב?

* לא לנשים בהריון או לנשים המתכננות הריון
**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 חודשים עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.

איך לאכול?

הזרעים שבתרמיל אכילים כשהם ירוקים- טריים או מבושלים. חכו שהתרמיל יתנפח ויהיה עם חתך עגול.

קולינרית אפשר להתייחס אליה כאפונת הגינה שקונים בסופר אבל הטעם שלה הרבה יותר טעים ומתקתק.

הזרעים הבשלים – אלו שהצהיבו אכילים אחרי בישול או הנבטה.
עוד רעיון לשימוש בזרעים היבשים – לטחון ולהוסיף לקמח כדי להעשיר מאפים בחלבון איכותי.
אם נתקעתם בלי קפה, ואתם ממש חייבים, אתם יכולים לקלות את הזרעים ולהכין מהם תחליף קפה.

אפשר לאכול גם את הפרחים, אבל עדיף לחכות לפירות השווים.
אפשר לאכול את קודקודי הצמיחה מבושלים, אם כי טעמם לא מדהים ועדיף לתת לצמח להמשיך לגדול ולהרעיף עלינו משפע הפירות שלו.

מה יש בצמח?

הערכים התזונתיים שנחקרו הם של אפון קיפח ל100 גרם:
6.2 גרם חלבון, 2.4 גרם סיבים,
סידן: 32mg; זרחן: 102mg; ברזל: 1.2mg; נתרן: 6mg; אשלגן: 350mg;
ויטמין A : מ"ג405 ; B1 : מ"ג0.28 ; B2 : מ"ג0.11 ; B3 : מ"ג27, C : מ"ג27;

איכויות הזרעים: יש להם איכות שמונעת הריון (הזרעים עצמם מכילים חומרים הקוטלים זרעים, לא אמצעי מניעה ב100%) , הזרעים מכילים חומרים המונעים צמיחה והתפתחות פטריות (fungistatic ), אפשר להשתמש באבקה מהזרעים הטחונים למריחה על העור לבעיות עור שונות (יש עדויות על עזרה במצבי אקנה).

הידעתם?

יש מקומות המחשיבים את האפון הקיפח כתת מין של האפון הנמוך. ההבדלים ביניהם לא משמעותיים, ולא חשובים לנו כלקטים.
האפון הנמוך פורה בהכלאה עם אפון קיפח – יש ממש צמחים שרואים שהם שילוב בין השניים.

תמונות וסרטונים:

מראה הפירות שאת הזרעים שבהם אנחנו אוכלים:

אחד מסימני הזיהוי הוא צורת העלה הלופת את הגבעול:

אפון קיפח בצילום של חוה להב:

עוד מבט על הצורה המיוחדת של העלים שלו:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

דילוג לתוכן