upinus palaestinus
התורמוס הוא אחת הקטניות הפורחות היפות ביותר שאפשר למצוא.
חשוב לדעת איך לאכול אותו, כדי להנות מהטעם המופלא של הזרעים שלו.
ראו מתכון איתו במתכונים (למנויי פרימיום).
שימו לב – לא ניתן ללקט את תורמוס ההרים (שפורח בכחול-סגול) כי הוא מוגן. מותר ללקט רק תורמוס ארץ-ישראלי.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
התורמוס גדל במרבדים יפהפיים באזור החוף, בקרקעות חוליות ובחמרה; לעולם לא תמצאו אותו בקרקעות גירניות.
בארץ שבעה מיני תורמוס, רובם מוגנים או נדירים. התורמוס הארצישראלי נפוץ יחסית.
עשב חד־שנתי שעיר.
קל לזהות אותו על פי העלים המאוצבעים המסורגים על הגבעול. בכל עלה 5–12 עלעלים תמימים, מכוסים בשערות לבנות צפופות.
הפריחה מפברואר עד מאי. התפרחת מסודרת על גבעול שעליו 10–20 פרחים הנפתחים בהדרגה מלמטה למעלה. הפרח בצבע לבן־לילך או תכלת בהיר. לאחר ההפריה נצבע פס סגול חזק באמצע המפרש.
הפרי תרמיל עבה, שעיר ודביק, בתוכו 2–5 זרעים גדולים באורך 8–11 מ"מ.
שימו לב – לא ניתן ללקט את תורמוס ההרים (שפורח בכחול-סגול) כי הוא מוגן. מותר ללקט רק תורמוס ארץ-ישראלי.
זרעי התורמוס מכילים כמה אלקלואידים רעילים, בראשם הלופינין, אך למרבה המזל יש לו טעם מר והוא מסיס במים שימו לב למתכון. בכל מקרה, אם הזרעים מרים לא אוכלים אותם.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
את הזרעים אוכלים כשהם ירוקים או יבשים, לאחר בישול: מפרידים את הזרעים מהתרמילים. מבשלים את הזרעים במים רותחים 20–25 דקות, שופכים את המים וחוזרים על הפעולה 3–7 פעמים, עד שהמרירות יוצאת.
עם קצת מלח, לימון וכמון (וגם בלעדיהם), זרעי התורמוס הם מעדן של ממש.
הזרעים של התורמוס הם קטניות מזינות מאוד – מלאות בחלבון איכותי ויטמינים ומינרלים.
העלעלים נעים עם השמש: בבוקר פונים מזרחה ובערב מערבה.