דילוג לתוכן

תודרה סיגית, תוּדרה מעובה

Sisymbrium irio - London Rocket

התודרה הסייגית והתוּדרה מעובה היא צמח חריף ומאוד טעים שגדל בכל הארץ במקומות עם קרקעות כבדות.
קל מאוד למצוא אותו ליד הבית ולהנות מהטעמים והערכים הבריאותיים המעולים שבו.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

את התודרה תוכלו למצוא בכל רחבי הארץ, היא מאוד אוהבת בתי גידול מופרים לכן צומחת גם ליד הבית וגם בשולי דרכים.

תודרה סייגית תוכלו למצוא בעיקר במדבר יהודה, נגב צפוני, הר הנגב וגם בספר המדבר. מצויה פחות באזורים צפוניים של הארץ. היא מאוד אוהבת בתי גידול מופָרים, לכן היא צומחת גם ליד הבית וגם בשולי דרכים, באזורי רעייה ובאשפתות.
תודרה מעובה גדלה בערוצים, בצל עצים, באזורי רעייה ובאשפתות במדבר ובבקעת הירדן, אך נפוצה מאוד גם בגינות לאורך מישור החוף.

איך מזהים?

התודרה היא צמח קרח המגיע עד גובה של 40 ס״מ
יש לה פרחים קטנטנים בצבע צהוב בהיר , הפריחה בחודשים ינואר עד מאי.
יש לה עלים כינוריים מחולקים, עם עורקים לבנים וקרחים.
מה שבולט בתודרה הוא שיש לה תרמיל ארוך וצר (עד אורך 40 ס״מ) שכולו חלק.

בתודרה מעובה התרמילים קצרים יותר (עד 4 ס"מ) וניצבים בזווית ישרה לגבעול, ובתודרה סייגית התרמילים זקופים וארוכים (עד 6 ס"מ).

למה לשים לב?

לא מומלץ לאנשים הסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס! (מרכיבים גויטרוגנים- סופחי יוד, ולכן יכולים לפגוע בבלוטת התריס.)
לא מומלץ  לחולי סרטן על רקע הורמונלי.
לא מומלץ  למי שנוטל סטטינים, מדללי דם, למושתלים.  לסובלים מגזים עקב אכילת ירקות ממשפחת המצליבים, רצוי לאדות את העלים עם מכסה פתוח כדי שהשמנים הארומטים ייצאו החוצה ולשלב תבלינים סופחי גזים לבישול כגון: אניס, הל, שומר, כוסברה.

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

איך לאכול?

הכל אכיל בתודרה – העלים, הפרחים והתרמילים.
הכי טעים לאכול את התודרה טריה.
אפשר גם לאדות או לבשל. אבל הטעמים המיוחדים והחרפרפים שלה מעולים בצמח הטרי.

מה יש בצמח?

היתרונות הבריאותיים בדומה לחברים האחרים במשפחת המצליבים – עשירים מאוד ברכיבי תזונה כגון נוגדי חימצון, קרטנואידים, פוליפנולים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
עשירים בויטמין C שחשוב לתפקוד מערכת החיסון ולחיזוק כלי דם. הם מכילים גם ויטמין E, ויטמין K שחשוב לאיזון לחץ הדם וסיבים תזונתיים מסיסים המייעלים את תפקוד מערכת העיכול.

העלים עשירים בסידן, בקומפלקס ויטמיני B,מנגן, אשלגן, ויטמין C, וחלבון איכותי.

הוא משמש ברפואת הצמחים לטווח רחב של בעיות: לטיפול בגודש של חזה, שיעול, אסטמה, חום וכו '.
הוא גם מוריד נפיחות, דלקת, ניקוי רעלים מהטחול והכבד, טחורים ופצעים.
הוא משמש חיצוני כטיפול בגאוט, ולבעיות ראומטיות.

הידעתם?

השם של התודרה באנגלית הוא רוקט לונדוני בגלל הקרבה לרוקט (בן חרדל) והטעם שלו מאוד דומה.
ברפואה המסורתית מיץ מתודרה שמוסיפים לו דבש מסייע לטיפול בשיעול, קוצר נשימה וצפצופים.

תמונות וסרטונים:

תחילת הפריחה והפירות:

מראה העלים:

תודרה מעובה (שימו לב לזווית בין התרמילים לגבעול. צילם גברי שיאון):

תודרה סייגית (שימו לב לזווית בין התרמילים לגבעול. צילם גברי שיאון):

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]