Trianthema portulacastrum
שלשי רגלני הוא צמח שרוע שבמבט ראשון ממש מזכיר ריג'לה, אבל בחינה מקרוב של המרקם מספרת סיפור אחר. בעבר הוא היה די נדיר בארץ, אבל הוא מצא נישה טובה במקומות שבהם קיימת התערבות אנושית (בעיקר שטחים חקלאיים) והוא הופך להיות יותר ויותר נפוץ במגוון מקומות.
תודה מיוחדת לגברי שיאון, וטל לביא על התמונות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
בטבע הוא גדל ליד נחלים ומעיינות, בשולי ערוצים ובשדות. הוא נפוץ בשטחים חקלאיים בבקעת כנרות ובבקעת בית שאן. הוא התפשט לבתי גידול שיש בהם התערבות אנושית, ובעיקר כאשר יש השקיה – בשדות מעובדים, גינות מושקות, שולי דרכים וכו'.
התפוצה היא מרמת הגולן ועד הערבה.
שלשי הוא עשב חד־שנתי שרוע על הקרקע. הוא יכול לכסות שטח נרחב בצפיפות (יכול להגיע עד ל־1 מ"ר).
הגבעולים והעלים שלו בשרניים.
הגבעולים ירוקים, אדומים או חומים. על הגבעול יש שורת שערות עדינות בצד שפונה לאור.
העלים נישאים על פטוטרת (נראית כמו גבעול שמחבר את החלק השטוח של העלה לגבעול) שחובקת את הגבעול, ובכל נקודה על הגבעול יוצאים שני עלים (נגדיים), אחד קטן יותר (1–2 ס"מ) ואחד גדול יותר (2–4 ס"מ).
הטרף (החלק השטוח של העלה) בשרני, בצורת ביצה, שפתו תמימה אבל לא חלקה לגמרי.
החלק העליון של הטרף בצבע ירוק כהה, שוליו בגוון אדום סגול, וחלקו התחתון אפרפר.
במהלך הגדילה מחיק העלים מתפתחים גבעולים צדדיים (זה מה שיוצר את כיסוי הקרקע הצפוף כל כך).
הפריחה היא של פרחים ורודים קטנים, בעלי חמש אונות, יוצאים מנקודות החיבור של הגבעולים הצדדיים בחיק העלים. הפריחה בשעות היום בלבד.
הפרי הוא הֶלקט קטן (4–5 מ"מ) שמכיל כמה זרעים קטנים שמתפזרים בסביבה ויכולים לנבוט מיידית.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
ריג'לה: לעיתים קרובות מתבלבלים ביניהם, אבל גם הריג'לה אכילה אז אין כאן סכנה להרעלה.
יש צמחי גינון נוספים שעלולים לבלבל, לכן אם אתם מתחילים בליקוט או לא בטוחים – חכו לפריחה וודאו את הזיהוי בעזרתה.
לא מתאים לנשים בהיריון.
לפני הליקוט חשוב לוודא שהמקום נקי, שאינו מרוסס ולא בקרבת מקורות זיהום.
הצמח מכיל אוקסלטים ולכן לא מומלץ לאנשים הסובלים מבעיות בכליות או בדרכי השתן.
עם זאת, אפשר לחלוט את הצמח במים רותחים כמה דקות ולשפוך את המים, כדי להוריד את תכולת האוקסלטים במידה רבה.
העלים הצעירים אכילים טריים או מבושלים, יש להם טעם מלוח ומעניין. עדיף להימנע מהעלים המבוגרים יותר כי הם עלולים לגרום לשלשולים.
הטעם המלוח שלו מתאים לפירות מתוקים. אם משתמשים בו בבישול כדאי לשלב אותו עם תבלינים ארומטיים כמו כמון, קארי, ראס אל חנות, גראם מסאלה וכו'.
העלים מכילים קרוטן, סטרואידים, פלבונואידים, חומצות שומן, טרפנים, פחמימות, טאנינים ואלקלואידים.
אחד החומרים שנמצאו בו הוא בטא־סיטוסטרול (Beta-sitosterol) שמסייע בהורדת כולסטרול, תורם לבריאות כלי הדם ולבריאות הערמונית, ויש ממצאים ראשוניים המצביעים על יכולתו להפחית חרדה.
במחקרים נמצאו בו שפע נוגדי חמצון (כמו גלוטתיון) ונצפתה פעילות נגד רדיקלים חופשיים ופעילות למניעת נזק לכבד.
הוא מכיל שלל ויטמינים כמו ויטמין C, קומפלקס B, ומינרלים כמו ברזל, זרחן, מגנזיום, נחושת, אבץ.
הצמח נפוץ בכל האזורים הטרופיים ולכן יש לו שימושים מסורתיים רבים, כמעט לכל בעיה העולה בדעתכם. אני אתמקד כאן בשימושים שהוכחו מחקרית.
מקורו של השלשי באזורים הטרופיים של אמריקה.
מראה העלים (גברי שיאון):
מראה הפריחה(גברי שיאון):
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
