Foeniculum vulgare
הצמח שהוא המלך של מערכת העיכול עם המון איכויות מרפא.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל בבתה, בשולי שדות, בשולי דרכים, במקומות מופרים.
כל חלקי הצמח מדיפים ריח עז של אניס.
הפרחים סוככיים קטנים וצהובים.
הפירות דמויי ביצה מוארכת באורך 4–6 מ"מ.
בקיץ כמעט לא נראה עלים.
בחורף העלים מנוצים, גזורים לאונות דקות, דומים לעלי שמיר בצורתם אך עבים ונוקשים יותר.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט שומר חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
צמחים דומים ממשפחת הסוככיים, כמו רוש עקוד וכלך, הם רעילים, אך אין להם ריח אניסי חזק כמו לשומר.
לכן, ודאו שהצמח מריח חזק משומר (ריח של ערק).
ממוללים את העלה ביד ומריחים.
כל חלקי הצמח אכילים, אך הגבעול המעובה שאנחנו רגילים לקנות קטן וטעים פחות מאחיו התרבותי.
את העלים אוכלים כשהם נאים או מבושלים.
אפשר להוסיף כתבלין מסייע לעיכול.
באביב ובקיץ אוכלים את הפרח בשלמותו, יש לו טעם מתוק ומפתיע.
פולן השומר עשיר בוויטמינים ומינרלים, בעיקר ויטמין C.
כל חלקי הצמח עשירים בסיבים תזונתיים.
ויטמינים: A, B ו־C.
מינרלים: הזרעים עשירים בסידן, נחושת, ברזל, מגנזיום ואבץ.
בקיץ ובסתיו העלים קמלים ולכן אוכלים את הפירות, הפרחים והזרעים. אפשר לאכול אותם כשהם נאים, לחלוט אותם או לייבש אותם ולהשתמש בהם כתבלין.
לא מומלץ לשימוש במצבים של גידולים סרטניים תלויי אסטרוגן או לבעלי רגישות לפורנוקומרינים.
מראה העלים בחורף:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
