Allium neapolitanum
ריחו של הצמח נובע מתרכובת גופריתית.
כיוון שאין לו הרבה עלים, לא נקטוף יותר מעלה אחד או שניים מכל צמח.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
נפוץ מהצפון עד דרום הנגב.
גדל בבתה ובגריגה, בחורש וביער הים תיכוני, בעיקר באזורים טרשיים ובבתי גידול טבעיים מוצלים.
צמח רב־שנתי בעל בצל.
העלים עדינים, שטוחים וקירחים, צרים וארוכים בצבע ירוק בהיר עם קצה חד, ונפתחים כלפי חוץ (בניגוד לעירית הגדולה, שבה העלים עומדים).
גבעול התפרחת משולש.
התפרחת לבנה, הפרחים יוצרים יחד כדור.
לפרח 6 עלי כותרת
בשל הדמיון לצמחים אחרים, יש לקרוא היטב את סימני הזיהוי ולהשוות לצילומים.
– יש לוודא שהעלה מדיף ריח שום אם פוצעים אותו בזהירות.
– פס לבן על העלה יכול להיות סימן לכך שזו חבצלת או כרכום.
– עלים אפרפרים בעלי קצה מעוגל הם סימן שזהו נרקיס.
– עלה העירית בשרני, חתך העלה משולש.
בעירית יוצאים כבר בתחילת החורף לפחות עשרה עלים יחד (ובדרך כלל יותר), ואילו בשום משולש העלים מעטים ועדינים.
אם אינכם בטוחים בזיהוי מוטב לא לאכול את העלים.
אם טעמתם ולא טעים לכם – אל תמשיכו לאכול. לעלי השום יש טעם שומי עדין ונעים.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים רק את העלים והפרחים.
את העלים אוכלים כשהם טריים, כיוון שרוב התמציות הבריאות והטעימות מתנדפות בחום.
הבצל קטן הרבה יותר מהשום התרבותי וטעמו לא חזק. מוטב להשאיר אותו באדמה וליהנות מהעלים גם בשנה הבאה.
השום המשולש מכיל נוגדי חמצון רבי־עוצמה שנמצאו יעילים ביותר ביחס למינים אחרים של שום.
ויטמינים: העלים עשירים מאוד בוויטמין C ובקרוטנואידים.
מינרלים: העלים עשירים בברזל, סידן, אשלגן ומגנזיום.
הרמב"ם ממליץ על השום כמשפר תיאבון ומחזק ראייה, משתן, מפחית צמא ומסייע לצלילות הקול.