Cyclamen persicum
הרקפת היא אחד מהפרחים היפים והמיוחדים שגדלים בארץ ונפוצים גם בטבע וגם בגינון.
במסורות הבישול המקומיות נפוץ מאוד להשתמש בעלי הרקפת לממולאים.
הרקפת היא צמח מוגן ולכן אסור ללקט את עלי הרקפת בטבע. אבל זאת בכלל לא בעיה כי היא נפוצה כל כך בגינות ובעציצים וקל מאוד להשתמש בעלי הרקפת מהגינון.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
מכיוון שהרקפת היא צמח מוגן אפשר ללקט אותה רק בגינות או מעציצים (אין להיכנס לגינות פרטיות ללא רשות, או לקחת עלים שהם רכוש פרטי של מישהו אחר).
רקפת היא עשב רב־שנתי קירח המגיע לגובה מירבי של 30 ס"מ.
העלים בשרניים, בצורת לב בקוטר של 5–15 ס"מ. כל עלה נישא על פטוטרת משלו. שולי העלה משוננים. על העלה יש כתמים בצבע בהיר, ולכל עלה יש דוגמה אחרת. תחתית העלה משנה צבע עם ההתבגרות: בעלים צעירים היא סגולה ובעלים מבוגרים היא בצבע ירוק בהיר.
הפרחים נישאים יחידים על פטוטרת באורך של 10–25 ס"מ. הפרחים בגוונים משתנים, מלבן ועד ורוד בהיר. הפרח נראה כמו כתר. בכל פרח חמישה עלי כותרת.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
השימוש בעלי הרקפת הוא רק אחרי בישול מקדים יסודי.
שימו לב – כשקונים רקפת ממשתלה היא עשויה להיות מרוססת בחומרים רעילים. אם היא רוססה, חכו לפחות שלושה חודשים לפני האכילה.
בכל חלקי הרקפת נמצא סאפונין רעיל שנקרא ציקלמין. בשימוש פנימי הוא גורם לתסמיני הרעלה כמו בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, הפרעות במחזור הדם ובמקרים קשים עוויתות ומוות (לסאפונין הזה יש השפעה מקציפה שבגללה קוראים לפקעת "סבון הרועים").
כדי להיפטר מהציקלמין, יש לבשל את עלי הרקפת בישול מקדים של חמש דקות, לשפוך את המים ולסחוט את העלים היטב.
רק אז אפשר להשתמש בעלים לממולאים. אפשר גם להוסיף את העלים לתבשילים, אך חשוב להקפיד להוסיף אותם בתחילת הבישול כדי שהעלים ימשיכו להתבשל.
אחרי החליטה ושפיכת המים נשארים בעלי הרקפת בעיקר סיבים תזונתיים, ומינרלים כמו ברזל, סידן, ואבץ.
מרקפת מכינים תרופה הומאופטית שנקראת ציקלמין שיש בה מינון מזערי של החומרים הפעילים ולכן היא אינה מזיקה.
