Achyranthes aspera
רב־מוץ מחוספס הוא צמח נפוץ שגדל כל השנה. הוא מין פולש בארץ ולכן כדאי להכיר אותו וגם ללקט אותו ללא הגבלה כדי לצמצם את ההתפשטות שלו.
אהרון אהרונסון גילה אותו בפעם הראשונה ביריחו בתחילת המאה ה־20, ומשם הוא התפשט לבתי גידול נוספים.
תודה רבה לשרה גולד וגברי שיאון על התמונות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
הוא גדל במקומות מוצלים, בעיקר לאורך מישור החוף, אבל גם מזרחה משם. הוא משגשג בעיקר בסביבות שבהן הייתה התערבות אנושית: גינות מושקות, פרדסים, חורשות ועוד.
רב־מוץ מחוספס הוא עשב רב־שנתי המגיע עד לגובה80 ס"מ.
העלים בצורת אזמל (או ביצה שיש שפיץ בקצה שלה), מכוסים שערות קצרות והדוקות ושפתם תמימה (חלקה ולא משוננת). הם נישאים על פטוטרת (נראה כמו גבעול קטן המחבר בין הגבעול לחלק הרחב והשטוח של העלה). הצד העליון שלהם בצבע ירוק כהה יותר מהצד התחתון. העלים נגדיים (מכל מפרק בגבעול יוצאים שני עלים).
הגבעולים מרובעים (אומנם יש כלל אצבע לפיו גבעול מרובע ועלים נגדיים מסמנים שהצמח הוא ממשפחת השפתניים, אבל זה בכלל לא נכון כאן כי רב־מוץ הוא ממשפחת הירבוזיים).
התפרחת ממוקמת בקצה העליון של הגבעול, מעל העלים. היא מורכבת מפרחים רבים, קטנים וירוקים המסודרים בצפיפות בתצורה שנקראת בשפה הבוטנית שיבולת (אף על פי שאינה נראית כמו חיטה). מקצה הגבעול עולה תפרחת מרכזית, ומהמפרקים העליונים של הגבעול יוצאים עוד 2–3 זוגות תפרחות והם מסודרים אחד מעל השני ומסביב לגבעול.
צבע התפרחת ירוק שהופך לסגול. אך הצבע הסגול אינו מגיע מהפרחים עצמם, אלא מחפים דוקרניים שמלווים כל פרח.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
שימו לב שאתם.ן לא מתבלבלים.ות עם:
סולנום שחור או שעיר: גם עלי הסולנום הם בצורת ביצה שיש שפיץ בקצה שלה, וגם העלים שלו שעירים. אפשר להבדיל ביניהם אם מוודאים שלצמח שאתם רוצים ללקט יש פריחה ופירות אופייניים לרב־מוץ שנמצאים בקצה הגבעול בצורת שיבולת. לעומת זאת בסולנום הפירות נמצאים בין העלים. עלי הסולנום מסודרים בצורה מסורגת (מכל מפרק בגבעול יוצא עלה אחד) לעומת עלים נגדיים ברב־מוץ.
פלקטרנתוס: צמח גינון נפוץ שרבים שותלים בגינה בגלל ההבטחה שהוא ירחיק יתושים. גם לו יש עלים שעירים, וגבעול פריחה זקוף עם שיבולת של פרחים סגולים. אבל אפשר להבדיל בינו לבין רב־מוץ בבשרניות העלה, שולי העלה המשוננים והארומטיות שלו.
לא מתאים לנשים בהיריון, לנשים מיניקות, ולנשים שמנסות להיכנס להיריון.
העלים אכילים אחרי בישול.
אפשר לאכול את הזרעים שלו אחרי בישול, אך הם ממש קטנים ולא קל ללקט כמות מספקת מהם.
אפשר להשתמש בשורש שלו כמברשת שיניים.
האפר שלו עשיר באשלגן, לכן הוא משמש להכנת חומר כביסה לבגדים.
באנליזות נמצא שהוא עשיר בטאנינים, פלבונואידים, אלקלואידים, סאפונינים וטריטרפנואידים.
יש לו שימושים מסורתיים רבים: חומר מכייח, מחזק את העיכול, משלשל, נוגד חמצון, משתן, נוגד דלקת, אנטי פטרייתי, אנטי־בקטריאלי, היפוגליקמי, טוב לטיפול באסתמה, להגנה על הכבד, נוגד אלרגיות.
העלים עשירים באשלגן ולכן עוזרים לשמירה על בריאות הלב.
מראה העלים (שרה גולד):
הפריחה (שרה גולד):
עוד מבט על העלים (גברי שיאון):
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
