[Conyza [bonariensis , albida, canadensis
קייצת היא אחד המינים הפולשים הנפוצים.
היא היגרה לכאן מאמריקה במאה ה־19 והצליחה להתפשט במהירות בזכות פיזור זרעים יעיל.
בשבילי זאת סיבה טובה לאכול אותה בלי לחשוש להכחידה. בין שלושת המינים יש הבדלים קטנים, וכולם אכילים.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
הקייצת משגשגת במקומות שבהם יש מים גם בעונה היבשה, כמו שולי דרכים, מדשאות, סדקים במדרכות, מקומות מושקים, חומות וכו'.
אפשר למצוא אותה מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום.
•צמח חד־שנתי המציץ מהאדמה באביב בשושנת עלים צרים.
•העלים והגבעול מכוסים שערות.
• הקייצת המסולסלת מתאפיינת בשפת עלה מסולסלת שהקנתה לה את שמה. הצמח כולו בצבע אפרפר. מגיעה לגובה 20–100 ס"מ.
•הקייצת הקנדית היא היחידה שצבעה ירוק בהיר, והיא מגיעה לגובה של 1–3 מטרים.
• הקייצת המלבינה מכוסה בשערות צפופות ומגיעה לגובה 0.5–3 מטרים.
• הפריחה מאפריל (מסולסלת) או יוני (קנדית ומלבינה) עד נובמבר, בקרקפות קטנות המכילות פרחים רבים שנראים כשערות.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט קייצת חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
את הנבטים והעלים הצעירים יש לבשל: מרתיחים, מחכים 5 דקות, שופכים את המים ומוסיפים כירק לאורז או לתבשילים אחרים.
חשוב מאוד להרתיח ולא לאכול את הצמח טרי. יש חריפות בעלים שהיא תוצאה של כימיקל שלא בריא לנו.
הקייצת עשירה בחלבון, בסיבים, בסידן, זרחן ואשלגן. יש לה השפעה משתנת, מרעננת, מורידה חום, מכווצת ומחטאה.
הקייצת מגיעה אלינו מאמריקה שם היא צמח שמאני נפוץ.
מראה אופייני לקייצת:
קייצת קנדית:
שלב הפריחה והזרעים:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
