Silene aegyptiaca
הציפורנית המצרית היא צמח קטן עם פריחה ורודה יפייפיה. הפרחים שלה אכילים וממש טעימים.
וכיף לראות את המרבדים שהיא יוצרת בחורף במיוחד מתחת לעצי הזית.
אם תסתכלו מקרוב על עלי הכותרת הורודים של הציפורנית תגלו שהצורה שלהם היא כמו לב, שנמצא בתוך האות V באנגלית. זו אולי דרכו של הטבע להגיד לנו "האהבה תנצח" וגם דרך מעולה עבורנו לזכור את הזיהוי שלה מהציפורניות האחרות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדלה בבתות, בשטחים מופרים, כעשב שוטה בשטחים מעובדים (שדות, מטעים וכרמים), בשולי דרכים, על פי רוב באדמת חמרה וקרחות בחורש, מהגולן עד הר הנגב.
עשב חד־שנתי מסועף ונמוך (עד 20 ס"מ).
העלים נגדיים ומוארכים, שפת העלה תמימה. גביע הפרח שעיר.
שימו לב לתיאור של עלי הכותרת של הפרח בסרטון. הם האופייניים לציפורנית המצרית ומבדילים אותה מציפורניות אחרות.
הפריחה הפריחה מינואר עד אפריל בוורוד־סגול, עלי הכותרת מפורצים קלות באמצע. קל לזהות את מרבדי הפריחה הוורודה של הציפורנית.
בעוד הציפורנית המצרית נפוצה מאוד ואין בעיה ללקט אותה (על פי חוקי הליקוט, לא יותר מידי), מינים אחרים של ציפורניות נדירים יותר. לפני שאתם מתחילים לנשנש, ודאו שזו ציפורנית מצרית.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
החלק הכי טעים בציפורנית הוא הפרחים הטעימים והמתוקים שלה.
אוכלים את העלים כשהם טריים או מאודים.
הפרחים טעימים, עשירים בוויטמין C ובפיטוכימיקלים.
אם מרתיחים את השורש במים רותחים הוא יכול לשמש כסבון כביסה.