Opuntia ficus-indica
הצבר, שמקורו בדרום אמריקה, נשאר ירוק גם כשהכול מסביב מצהיב וקמל. עמידותו, יחד עם טעמיו ומרקמיו, הופכת אותו לירק הקיצי האולטימטיבי.
בקיץ נלקט את הפירות ואת כפות הצבר (מבחינה בוטנית אלה הגבעולים). יתרונותיו של הפרי הטעים מוכרים, לכן אתמקד כאן בכפות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל בשולי שדות, במסלעות, במדרונות.
קקטוס מסועף דמוי עץ בעל קוצים ארוכים המכסים את כל הצמח.
כפות הצבר מכוסות בקוצים גדולים שאפשר לשרוף בקלות.
הפירות מכוסים בקוצים קטנטנים שעפים ברוח וכדאי להיזהר מהם.
בעזרת סכין ומלקחיים מלקטים כפות צבר טריות בצבע דשא. שורפים את הקוצים במדורה או בברנר ומקלפים קלות.
ויטמינים: A, B ו־C.
מינרלים: עשיר מאוד בסידן.
עשיר בסיבים תזונתיים היוצרים תחושת שובע ומכיל פיטוכימיקלים ופלבנואידים – נוגדי חמצון העוזרים במניעת סרטן והזדקנות.
מזין את החיידקים הטובים של הגוף ולכן נחשב לתוסף פרוביוטי.
הצבר מכיל יותר מ־90% מים. אם נתקעתם בטבע בלי מים, תוכלו לשתות את בשר העלה.
מראה כפות הצבר שאותן מלקטים:
איך נראית כף הצבר אחרי קילוף:
מראה הפריחה:
איך נראה החלק הפנימי בפרח? (את הגרגירים האלה טעים לאכול)
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
