Ruta chalepensis
מוזמנים להכיר את הצמח הריחני והמופלא שנקרא פיגם.
הוא גם צמח ריחני ומיוחד, גם נחשב במסורת שהוא מרחיק עין הרע,
ו… הוא גם פרח פרפרים מושלם,
אז יש אנשים ששותלים אולו בגינה כדי למשוך פרפרים.
מין 2 במחיר אחד טוב כזה – גם מקרב פרפרים וגם מרחיק עין הרע.
הייתי חותמת עכשיו.
אבל הסיבה האמיתית לגדל פיגם היא בכלל איכויות המרפא שלו.
לפני כן מילה של אזהרה:
בפיגם יש רעילות. אז חשוב להשתמש בו רק אם אתם מנויי פרימיום וכל המידע על האזהרות פתוח לכם.
אם לא, חפשו איש מקצוע שמבין איך לעבוד איתו.
על פי משרד הבריאות- הפיגם אסור לשימוש. הסיבה לאיסור היא שהוא פוטו-טוקסי – ששימוש פנימי או חיצוני בצמח גורם להגברת הרגישות לשמש עד כדי כוויות קשות מאוד החשיפה לשמש אפילו לזמן קצר.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
הפיגם גדל באופן טבעי רק בבתי גידול טבעיים – בחורש וביער.
ויש אנשים ששתלו אותו בגינה שלהם.
הפיגם הוא צמח נמוך-בן שיח זקוף.
העלים שלו גזורים ומנוצים פעמיים (יש פירוט בהדרכת הסוככיים שבמאמרים למה הכוונה גזור פעמיים), וכשמשפשפים אותם נודף מהם ריח חריף ומאוד אופייני לפיגם.
הפריחה מפברואר עד יוני – פרח צהוב, שקצות עלי הכותרת שלו משוננים או גזורים בצורה מיוחדת (ראו בתמונות).
יש צמחים שצורת העלים שלהם דומה לפיגם, אבל הכי קל לשפשף אותם, לחפש את הריח האופייני. אם אין ריח, זה לא פיגם.
** לא לשימוש לנשים בהריון.
הפיגם הוא פוטו-טוקסי.
יש בו פורנו-קומרינים שמגבירים את החשיפות שלנו לשמש. מגע עם הצמח ואחריו חשיפה לשמש יביאו לכוויות קשות.
חשוב מאוד לכסות ב2 שכבות ביגוד כל אזור שנגע בפיגם במשך 3 ימים אחרי המריחה (אנשים מגיעים לבית חולים עם כוויות קשות שלא ברור מה מקורם, ואז מגלים שנגעו/מרחו פיגם).
גם בשימוש פנימי, הפיגם גורם לנו לרגישות לשמש – עד שבוע ויותר אחרי החשיפה. לכן היזהרו ביציאה לשמש אחרי כל מגע איתו.
הפיגם אינו צמח מאכל. אל תעשו בו שימוש פנימי בכלל.
אני יודעת שלפעמים שמים 2-3 עלים בצנצנת זיתים (לא אוכלים אותם בסוף) והתוספת הזו נותנת ניחוח משובח לזיתים. אבל זה תבלין מאוד מעודן ולא ממש אכילה של הצמח.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
ולא להיחשף לשמש בשום צורה אחרי שימוש חיצוני בו.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
לא מתאים לנשים בהיריון.
בפיגם יש רעילות לכן חשוב להשתמש בו אחרי שתקראו היטב את כל האזהרות.
על פי משרד הבריאות הפיגם אסור למכירה, מפני שהוא פוטו־טוקסי. יש בו פורנו־קומרינים שמגבירים את הרגישות שלנו לשמש. חשיפה לשמש, אפילו קצרה, לאחר מגע עם הצמח תגרום לכוויות קשות.
כאמור, את הפיגם לא אוכלים בגלל ההשפעות הפוטו־טוקסיות שלו, אלא משתמשים בו לרפואה חיצונית.
משתמשים בשמן שמשרים בו עלי פיגם לכאבי שרירים ושלד, לדלקות פרקים וכאבי גב, והוא עושה קסמים גם בדלקות אוזניים של ילדים, וגם בטיפול בטחורים.
בגלל הרעילות שבפיגם חשוב לקרוא את האזהרות לפני השימוש.
מחקרים מוכיחים שיש בו חומרים המונעים עוויתות שרירים – לכאבים במערכת העיכול.
מצאו בו גם את החומר רוטין שמכווץ כלי דם, נוגד חמצון , מחטא ונוגד דלקת עוצמתי.
לפיגם קוראים גם רוטה/רודה, פייג׳ם (פה שד בערבית), שדאב (שד בו בתימנית), ועוד.
וכולם רומזים על האגדה שמספרת שהשד שנמצא בצמח הזה חזק יותר
ומפחיד יותר מכל השדים האחרים
ולכן השימוש המסורתי שלו הוא גירוש עין הרע, שדים, ושאר בעיות.
בהרבה בתים ובתי כנסת תמצאו אותו תלוי מחוץ למבנה כדי להרחיק כל רע.