Beta vulgaris
אביהם הקדמון של הסלק, התרד, המנגולד, שניתן למצוא בבר. צמח טעים עם המון שימושים קולינריים.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל גם באדמות כבדות ובתי גידול טבעיים וגם במקומות מופרים. נמצא אותו בגינות מושקות, בצדי דרכים במקומות מופרים כגון חורבות, פרדסים וכו'. נפוץ בכל מהצפון עד דרום הנגב.
עשב חד־שנתי או רב־שנתי בעל עלים מעוינים, קירחים, בעלי שפה תמימה.
בתחילת העונה יוצאת שושנת עלים מסודרת, בהמשך עולה עמוד תפרחת בעל עלים מסורגים וקטנים יותר.
הגבעול מחומש
השורש קטן (לא כמו סלק תרבותי), ובתקופות מסוימות מתוק כמו גזר.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
את העלים אפשר לאכול כשהם טריים, מוקפצים, מבושלים או אפויים. הם טעימים בכל מצב. גם הגבעולים והפרחים אכילים.
מהסלק המצוי תרבתו את הסלק האדום, מנגולד, סלק הסוכר ועוד, ולכן גם השורש עשוי להיות טעים, בעיקר לפני הפריחה. אני מעדיפה להשאיר את השורש באדמה וליהנות מעוד עלים.
הסלק עשיר בנוגדי חמצון, חלבון, סידן, ברזל ואשלגן, ובוויטמינים A, C ו־K בכמויות גבוהות בהרבה מאשר בסלק תרבותי.
ברפואה העממית משמש השורש לטיפול בגידולים. במחקרים עדכניים נמצאו בו מגוון חומרים נוגדי חמצון, המפריעים לחילוף החומרים של תאים סרטניים ומונעים סרטן.
בערבית הסלק המצוי נקרא סילק, ויש שימושים רבים שלו במטבח הערבי.
מראה סלק בתחילת החורף:
מראה של עלה בוגר:
השוואה בין עלי סלק לעלי אמיך:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
