דילוג לתוכן

מרקולית מצויה

Mercurialis annua

המרקולית היא צמח קטן ונפוץ מאוד שהרבה מתבלבלים בינו לבין כף אווז או סרפד.
היא לא אכילה.
אבל יש לה שימוש חיצוני נהדר.

איפה מלקטים?

את המרקולית אפשר למצוא בשולי דרכים בטבע , אבל גם בגינות, בחורבות, במעזבות, וליד הבית.

איך מזהים?

צמח נמוך עם עלים ששפתם משוננת כמסור. במרכז העלה יש עורק לבן וממנו מתפצלים עורקים לבנים קטנים.
הגבעול בעל חתך מרובע. העלים נגדיים (שני עלים יוצאים מאותה נקודה בגבעול). כל הצמח חלק ולא שעיר.
הפרחים שלו ירוקים וקטנטנים.

כדי לא להתבלבל בינה לבין כף אווז או סרפד הכנתי מאמר מסודר. לחצו כאן.

למה לשים לב?

המרקולית אינה למאכל. אפשר להשתמש בה רק למרפא לשימוש חיצוני.

איך לאכול?

לא אוכלים את המרקולית.
אפשר להשתמש במיץ הירוק היוצא ממנה בשימוש חיצוני בלבד.

מה יש בצמח?

בעלי המרקולית יש חלב שקוף (בדומה למשפחת החלבלוביים) שהוא רעיל.
יש בה גם טאנינים המכווצים פצעים. וגם סאפונינים.

הידעתם?

המרקולית נקראת על שם האל היווני מרקוריוס – אל המסחר.
הוא נחשב גם כפטרון הרופאים ומכאן הקישור בינו לבין רפואה (אבל הוא לא אל הרפואה).
זה מאוד הגיוני שהסוחרים שהלכו הרבה בדרכים וראו את המרקולית בשולי הדרכים כל הזמן, חשבו שזוהי דרכו של האל לסמן להם שהוא איתם.

תמונות וסרטונים:

מרבד מרקולית לפני פריחה:

פריחה של פרח מרקולית זכר: (הפריחה הנקבית מתחת לעלים ולכן לא ניתן לצלם אותה מלמעלה)

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]