Leontodon tuberosa
הכתמה היא צמח נפוץ בבתי גידול טבעיים. שתמיד מבלבלת אנשים עם קרוב משפחתה: שינן.
שימו לב שעלי הכתמה הם מחוספסים ושעירים , ועלי השינן הם חלקים לגמרי.
גדלה בבתה, בשטחים פתוחים, בחורש הים תיכוני, בבתי גידול טבעיים וגם במקומות מופרים, מצפון הארץ עד צפון הנגב.
עשב רב־שנתי בעל ציצת שורשים מעובים.
בחורף נראה שושנת עלים מוארכים, בעלי טרָף רחב, פשוטים ושעירים. השפה מסורית עד שסועה קלות.
הפריחה צהובה, מדצמבר עד מאי, נישאת על עוקצים ארוכים.
בצד התחתון של הפריחה פסים כהים אופייניים וזו הדרך הכי קלה לזהות אותו.
רבים טועים ומתבלבלים בין הכתמה לבין השינן (שן הארי Dandalion הארצישראלי). בוטנית הם שייכים לאותו סוג, אבל התכונות המיוחסות לשינן לא הוכחו מדעית בכתמה. עלי השינן גזורים כמעט עד אמצע הטרָף, ואילו עלי הכתמה גזורים רק עד רבע או חצי מהמרחק לאמצע הטרף. ראו בתמונות.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את העלים כשהם טריים או מבושלים. את השורשים יש לבשל.
העלים עשירים בוויטמינים A, B ו־C.
הטעם של עלי הכתמה הוא מריר קלות. לכן כשמשלבים אותה בסלט כדאי לאזן את הטעמים שלה עם לימון ושמן זית.