כרבולת התרנגול, מצויה, קטנה

Onobrychis

הכרבולת היא אחד הצמחים השנואים ביותר על בעלי מדשאות. מי שניסה ללכת יחף בדשא שיש בו פירות של כרבולת כנראה קיבל ממנה חור קטן ברגל. שמעתי אנשים קוראים לה בשמות גנאי נוראיים.
אבל הגישה שלי כלפי הכרבולת היא אחרת: If you can't beat them ,eat them.
בתוך הפרי הקוצני מסתתרים זרעים ירוקים וטעימים, והם נשנוש בריא.
כשמלמדים ילדים לאכול אותם, הם פשוט יכולים לנקות את הדשא לגמרי :-).
נסו ואני בטוחה שתיהנו.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.

על הכרבולת דיברתי בהדרכת העומק על קטניות.

 

איפה מלקטים?

את המינים השונים של הכרבולת אפשר למצוא בשטחים עשבוניים בעמקים, בבתות, בחורשים וביערות.
כרבולת מצויה וכרבולת קטנה נפוצות כמעט בכל בתי הגידול, גם הטבעיים וגם בסביבות שהייתה בהן התערבות אנושית. כרבולת מצויה אוהבת במיוחד מדשאות ושולי דרכים.
התפוצה היא משיפולי החרמון ועד צפון הנגב.
כרבולת התרנגול גדלה בבתי גידול יובשניים יותר, מאזור ירושלים עד להר הנגב, וגם לאורך בקעת הירדן.

איך מזהים?

כרבולת היא עשב חד־שנתי נמוך, שרוע המגיע לגובה 30 ס"מ.
העלים מנוצים, בעלי עלעלים צרים. העלים מסורגים על הגבעול (רק עלה אחד יוצא מכל נקודה בגבעול).
הפריחה ורודה־סגולה, יפיפייה, וקטנה מאוד (לכרבולת התרנגול פריחה לבנה־ורודה).
כשנוצרים הפירות כבר אי אפשר לטעות בזיהוי: הם נראים כחצי עיגול בעל קוצים בצד אחד של ההיקף, ובשני צידיו השטוחים יותר (ראו תמונה).
לכרבולת התרנגול יש שלושה זרעים בפרי, לכרבולת מצויה יש שני זרעים, ולכרבולת קטנה יש רק זרע אחד.

למה לשים לב?

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

איך לאכול?

שולפים את הזרעים מתוך הפרי ואוכלים אותם נאים או מבושלים.
אני מאוד אוהבת להסתובב בטבע ולאכול אותם כנשנוש טעים.
כדי לפתוח את הפרי בלי להידקר מהקוצים, צריך פשוט לגזור את הפרי בחלק של הקוצים ולפתוח אותו (והכי טוב להצטרף לאחד מסיורי הליקוט שלי וללמוד איך לעשות את זה).

מה יש בצמח?

הזרעים עשירים בחלבון איכותי, במינרלים כמו סידן, בברזל וגם בוויטמינים.
בזרעים נמצאו כמויות קטנות של פיטואסטרוגנים.

הידעתם?

עוד צמחים בעלי פירות קוצניים הגדלים בדשא: אספסת (שהיא אכילה), ואמיך קוצני (שגם הוא אכיל).
קדד: אפשר למצוא בטבע. מבנה העלים שלו דומה, אבל הפירות של הקדד הם מוארכים ולא קוצניים.

תמונות וסרטונים:

מראה בפריחה:

מראה הצמח מרחוק(הכל קטן):

מראה הפירות שדומים לכרבולת תרנגול:

כך נראים הזרעים אחרי שפותחים את הפרי:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

 

דילוג לתוכן