כלך (מינים שונים) [רעיל]

Ferula

הכלך המצוי הוא צמח רעיל שיש להימנע מצריכתו.
אם אתם רוצים לגלות עוד על הרעילות שלו – עברו להדרכה על צמחי הרעל.
והוא מופיע גם בהדרכה על משפחת הסוככיים.

יש מסורות אכילה של הניצנים הצעירים לפני שנפתחו אחרי טיפול כפול בחום – גם לחלוט ולשפוך את המים, ואז לבשל שוב או לטגן.
חשוב לעשות את זה רק עם איש מקצוע מנוסה כדי להימנע מהרעלות וטעויות בזיהוי.

איפה מלקטים?

גדל בבתה – בבתי גידול טבעיים עם עשב נמוך.

איך מזהים?

בתחילת החורף הכלך מגדל עלים גזורים פעמיים בעלי אונות דקיקות (דומה לשמיר ושומר) שאין להן ריח חזק של שומר.
לקראת האביב הוא יעלה גבעול תפרחת עבה, ואז יפרח בצהוב.

למה לשים לב?

הצמח רעיל. לא צורכים אותו.

מי שרוצה בכל זאת לצרוך את הניצנים צריך לקבל ליווי מאיש מקצוע כדי לוודא שאין טעויות בזיהוי ושמוציאים את כל הרעלים.

איך לאכול?

את הניצנים הסגורים (שהם בצבע ירוק לגמרי, ומכוסים בתוך החפים), אפשר לאכול אחרי טיפול כפול בחום.
לדוגמא לבשל אותם במים רותחים 10 דקות, לשפוך את המים. לסנן היטב.
ואז לטבול בפירורי לחם ולטגן.

מה יש בצמח?

מכיל חומרים נוגדי קרישה ומעוררי דימום פנימי.
לכן אסור לצרוך אותו.

יש מסורת אכילה של הניצנים, שעדיין לא ראו אור שמש, אחרי טיפול מיוחד. צריך לעשות את זה עם מישהו מיומן ומנוסה (לא סתם מישהו שקרא ספר או שמע ממישהו). החשש הוא שאם לא מנטרלים את החומרים הבעייתיים תפקודי הקרישה בגוף יפגעו וכל מכה קטנה עלולה ליצור דימום פנימי מסכן חיים.

הידעתם?

הוא אנטי-פסטורלי – הבקר והצאן לא אוכלים אותו לכן ניתן לראות אותו צומח בכמויות גדולות איפה שיש לחץ רעיה כבד.

תמונות וסרטונים:

מראה הפריחה הצהובה:

מראה הצמח בחורף: (דומה לשומר פשוט. שימו לב להבדלים ביניהם  בהסבר על הזיהוי)

מראה הניצנים שיש מסורות אכילה שלהם (וחשוב להיזהר מהרעילות שבהם)

 

דילוג לתוכן