ינבוט השדה

Prosopis farcta

הינבוט אולי נראה כשיח, אבל למעשה הוא עץ תת-קרקעי שרק צמרתו מציצה מהאדמה. הוא נפוץ מאוד, ופירותיו, המופיעים בסתיו, יכולים להיות תחליף טבעי ובריא מושלם לאבקת מרק פטריות.

איפה מלקטים?

גדל בשדות, בגינות, בחורש, בשולי שדות, בתעלות ניקוז והשקיה ואפילו במקומות מלוחים ויבשים.
אפשר למצוא אותו גם בשולי שכונות ובמקומות שהיו בהם פעם שדות חקלאיים

איך מזהים?

שיח סבוך ומסועף, גובהו עד 30 ס"מ.
הענפים מזוגזגים, מכוסים בקוצים מאונקלים ועלים מנוצים המזכירים תחרה.
הפרי נראה כמו עפץ בצורת בוטן או ביצה.

למה לשים לב?

היזהרו לא להידקר.

איך לאכול?

הפירות הבשלים החומים נותנים טעם פטרייתי טעים למאכלים (ראו מתכון). אני נוהגת לטחון אותם שלמים ולשמור בצנצנות אטומות כ"אבקת מרק פטריות" טבעית.
העלים מרים, אבל אפשר להוציא מהם את המרירות על ידי חליטה.

מה יש בצמח?

הפירות מכילים 10–15 אחוז חלבון ו־20–30 אחוז סיבים תזונתיים.

הידעתם?

יש חוקרים שזיהו את הינבוט עם ההיגא וההיזמא התלמודיים: "הני היזמי והיגי מסככין בהו" (סוכה י"ג, ע"א), כלומר, אפשר להשתמש בו כסכך לסוכה.

תמונות וסרטונים:

מראה הצמח מרחוק:

מראה הפריחה (צילום של גברי שיאון):

מראה פירות לא בשלים (צהוב עד אדום):

מראה הפירות הבשלים (חום לגמרי):

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

דילוג לתוכן