טיונית החולות

Heterotheca subaxillaris

טיונית החולות היא מין פולש שהגיע אלינו מאמריקה כפתרון טבעי לחולות נודדים,
ומאז היא התפשטה כאן במימדי ענק ופלשה להרבה בתי גידול לא חוליים.

החברה להגנת הטבע הגדירה אותה כמין פולש.
כיום מושקעים משאבים רבים של רשויות שמירת הטבע לעצירת התפשטות הצמח.

אני רוצה ללמד אתכם ללקט אותה לצורך רקיחת משחה או ספריי של ארניקה מקסיקנית.
מצאתי שפע מאמרים המדעיים שבחנו את יכולות המרפא של הטיונית, ומצאו אוצרות.
מומלץ לצפות בסרטון ההדרכה בתחתית העמוד, ולקרוא את איכויות המרפא שלה.

איפה מלקטים?

בתי הגידול המסורתיים של טיונית החולות הם החולות.
אבל כיום היא התפשטה לבתי גידול רבים – בצידי דרכים, בערים, ואפילו בבתי גידול טבעיים.
בארץ היא משגשגת בעיקר במקומות בהם הנוף הצטלק בגלל פעילות אנושית.

איך מזהים?

הטיונית היא לרוב צמח נמוך. שגובהה מגיע עד גובה המותניים לכל היותר.
העלים שלה שעירים ומחוספסים, בצבע ירוק אפרפר. כדאי להציץ בתמונות כאן למעלה לראות בדיוק את הצורה שלהם.
העלים רחבים ועם שפיץ מחודד בקצה. (בניגוד לטיון דביק שהעלה שלו צר יותר).

הפריחה של טיונית החולות היא פריחה צהובה שאחריה היא מוציאה זרעים שנראים לנו כמו "סבא" או "סביון".

למה לשים לב?

טיונית החולות לא מיועדת לאכילה אלא לרקיחה – ראו את המאמר בנושא כדי להבין בדיוק את אופן הרקיחה.

הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.

בליקוט טיונית החולות חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

איך לאכול?

את הטיונית לא אוכלים, ובכלל לא עושים בה שימוש פנימי אלא רק שימוש חיצוני בספריי ומשחות.
התהליך בו נשתמש כדי למצות את איכויות המרפא בטיונית הוא הכנת הידרוסול.
התהליך מפורט במתכון כאן בנושא.

מה יש בצמח?

– אם נפצעתם, אפשר לשים את המיצוי שלה על הפצע. הוא יפחית את הנפיחות והכאב, ואת התקשות הרקמות.
– המקסיקנים משתמשים בה גם למצבים בו יש פגיעות כמו נקעים, פריקות, ופציעות ישנות (אפילו כאלה עם בצקת).
– אפשר להכין ממנה שטיפה אנטי פטרייתית, אנטי-ספטית, להקלה על אלרגיות ופריחות בעור ואפילו לתולעים.
– למצבי טראומה – מריחה של המיצוי על שלפוחיות, כוויות ויבלות תקל מאוד על המצב.
–היא יכולה לשמש גם כהדברה נגד חרקים.

הידעתם?

צ'ארלס קיין כותב על השימוש בארניקה (רגילה) לעומת ארניקה מקסיקנית: משתמשים ארניקה 'כשכואב לזוז', (לא 'כשכואב להיות במנוחה').
משתמשים בארניקה כשהמצב הוא תת-אקוטי או כרוני, ולא כשיש כאב חריף.
משתמשים בטיונית החולות כאשר הפציעה היא חריפה וכואבת, במיוחד אם הכאב לא נפסק כשהחלק הפגוע במנוחה.

תמונות וסרטונים:

מראה העלים לפני הפריחה:

מראה הפרחים:

טיונית החולות לעומת טיון דביק:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

 

דילוג לתוכן