Lathyrus odoratus
הטופח הריחני שגדל בגינות (ולא בטבע) נקרא בטעות אפונה ריחנית.
אבל כשרואים את הגבעול המכונף ואת עלעלי הלוואי הקטנים יותר מהעלעלים האמיתיים, מבינים שמדובר בטופח (הפרטים על ההבחנה הזו מחכים לכם בהדרכת העומק על הקטניות).
שימו לב לכללי הזיהוי כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים. ולאזהרות לגבי אכילות.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.
* תודה לספיר סקויאר על התמונות.
בגינות הפרטיות ובגינון הציבורי בלבד.
הגבעול מכונף. לעלים יש קנוקנות ארוכות בקצה, ועלעלים דמויי אוזני שפן. לאורך העלעלים 3-5 עורקים בולטים. מנקודת החיבור של העלה יוצאת קנוקנת המאפשרת לו לטפס.
הפרחים בצבעים לבן, ורוד, סגול גדולים (באורך 15 מ"מ).
הפרי ירוק ושעיר.
**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות**
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 שבועות עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.
הזרעים שבתרמיל אכילים כשהם ירוקים.
בכמויות גדולות – עדיף לבשל.
מהזרעים אפשר להכין: תבשילים שונים עם הזרעים עצמם (כמו שמבשלים שעועית), משחה ממנה מכינים כדורים לתבשילים.
אפשר לקחת את התרמילים ולהכין "אדממה טופח" כחטיף.
אפשר לאכול גם את הפרחים, אם הגעתם לפני החרקים אפילו יתכן שתקבלו מנה מתוקה של צוף.
הזרעים מכילים ויטמיני A,קומפלקס B ו- C .הם עשירים בחומצות אמינו (קטניה לכל דבר) ומינרלים כגון נחושת וזרחן.
בזרעים יש גם נוגדי חימצון מסוגים שונים ופנולים. הם מזינים בעיתות מחסור במזון.
* בפירות יש חומצה אמינית oxalyldiaminopropionic acid שהיא זו שגורמת ללתריזם בצריכה קבועה לאורך זמן (ראו באזהרות – פתוח למנויי פרימיום).
מקורו של הטופח הריחני בסיציליה ויש עליו הרבה אגדות על הרעילות שלו. אבל זה רק לצריכה גבוהה מאוד של הזרעים(ראו אזהרות למנויי פרימיום בלבד).