Lathyrus ochrus
הטופח הגדול הוא קטניה טעימה עם תרמיל גדול ויפה.
שווה ממש להכיר אותו וללקט את הזרעים הטעימים שלו.
בשדות, בגינות בבתה. ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה.
דל עד לגובה 40 ס"מ. עלים רחבים, שנראים כמו המשך הגבעול המכונף שבקצהם קנוקנות. העלים בצבע ירוק קצת מאפיר. לפעמים בבסיס העלה יש 2 עלעלים קטנים נוספים.
פריחה בין פברואר למאי בצבע לבן-צהוב בהיר.
הפרי גדול ומכונף/בעל שפתיים. הפרי בחתך משולש (מעוגל).
הפרי המוכן לליקוט הוא תפוח וכמעט עגול.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 שבועות עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.
הזרעים שבתרמיל אכילים כשהם ירוקים.
בכמויות גדולות – עדיף לבשל.
מהזרעים אפשר להכין: תבשילים שונים עם הזרעים עצמם (כמו שמבשלים שעועית), משחה ממנה מכינים כדורים לתבשילים.
אפשר לקחת את התרמילים ולהכין "אדממה טופח" כחטיף.
אפשר לאכול גם את הפרחים, אם הגעתם לפני החרקים אפילו יתכן שתקבלו מנה מתוקה של צוף.
אני מעדיפה לחכות לפירות שהם הרבה יותר גדולים ומספקים תזונתית.
אפשר לאכול את קודקודי הצמיחה, אם כי טעמם לא מדהים ועדיף לתת לצמח להמשיך לגדול ולהרעיף עלינו משפע הפירות שלו.
הזרעים מכילים ויטמיני A,קומפלקס B ו- C .הם עשירים בחומצות אמינו (קטניה לכל דבר) ומינרלים כגון נחושת וזרחן. בזרעים יש גם נוגדי חימצון מסוגים שונים ופנולים. הם מזינים מאוד בעיתות מחסור במזון.
* בפירות יש חומצה אמינית oxalyldiaminopropionic acid שהיא זו שגורמת ללתריזם בצריכה קבועה לאורך זמן.
אחד ממיני הטופח שימש כ"חיסון" כנגד מחלת הפוליו בתקופה שלפני פיתוח החיסון הרפואי. [זה לא הוכח מחקרית אך מנע מקרים רבים של הדבקה במקומות שונים בעולם].