חרוב מצוי

Ceratonia siliqua

החרוב הוא אחד מספקי האנרגיה המשביעים והממריצים בטבע, ומשמש להכנת מגוון מאכלים: דבש חרובים, קמח, משקאות, חטיפים, קינוחים ועוד.

צילום תמונה ראשית – גברי שיאון.

איפה מלקטים?

גדל בחורש הים תיכוני בכל הארץ, לפעמים בתוך הערים (בחיפה למשל), בגינות, ציבוריות או במדרכות.

איך מזהים?

הגזע חום־אפור מחוספס
מגיע לגובה של 4–10 מטרים.
התרמילים בצבע חום כהה בצורת חרב מעוקלת, מבשילים בספטמבר-נובמבר.
העלים קשיחים עם שפה עגולה.

למה לשים לב?

כדאי לקטוף את החרובים ישר מהעץ: חרובים טריים הם רכים וטעימים.
אם אוספים חרובים שנפלו על הארץ, יש לבדוק שאין בהם תולעים.

איך לאכול?

החרוב הוא למעשה קטנית בעל תרמיל מתוק. את הזרעים הטעימים נבשל ונאכל כמו שעועית).
אכילת הפרי כולו (תרמיל וזרעים) מספקת חלבונים ופחמימות גם יחד.

מה יש בצמח?

הזרעים מכילים 60% חלבון.
ויטמינים: A, 1B, D ו־E, וויטמין B קומפלקס החשוב לגדילה, חילוף חומרים,
הפחתת מתח ומניעת אנמיה.
מינרלים: סידן, אשלגן ברזל ומגנזיום.
עשיר בסיבים תזונתים ועוזר לתחושת מלאות לאורך זמן.

הידעתם?

תמונות וסרטונים:

מראה העלים של החרוב:

מראה הפריחה:

מראה התרמילים:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

דילוג לתוכן