Malva sylvestris
למרות כל ההבדלים בין מעוג לחלמית, למעשה כולם חוביזות שעליהן טעימים מאוד אפילו בלי תוספות.
חלמית גדולה היא הגדולה מבין ה"חוביזות" והיא לעיתים קרובות גם רב שנתית.
תמונה ראשית מתוך ויקימדיה By-Gunnar-Creutz.
החוביזה נפוצה מאוד בכל הארץ, בבתי גידול מופרים ומושפעי אדם כגון אשפתות, צדי דרכים, מרבצי צאן ובקר, גינות, קני נמלים, ובבתי גידול טבעיים בנוף של צומח עשבוני, ערוצים בערבות וצדי שבילים.
עשב חד־שנתי או רב־שנתי.
העלה נישא על פטוטרת, עגול, שלם או כפני בצורת כליה, מפורץ קלות ל־5–7 אונות, עורקיו מסתעפים כאצבעות. שפת העלה משוננת.
לפרח חמישה עלי כותרת.
החלמית הגדולה, בשונה מהחלמיות האחרות, היא צמח רב־שנתי ועשויה להגיע למטר גובה ומטר רוחב. העלים מפורצים יותר. הפרח ורוד־סגול עם עורקים סגולים כהים, מגיע לקוטר 4 ס"מ ויותר.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אפשר לאכול את העלים, הגבעולים, הפרחים והפירות כשהם נאים או מבושלים.
העלים עדינים ומתאימים לסלטים וכתחליף תרד. כשהם גדולים אפשר להשתמש בהם למילוי, אך חשוב לשים לב שהם עדינים מאוד ולמלא בזהירות.
הפירות הירוקים יכולים להיות תחליף אפונה בסלטים, תבשילים ומרקים.
מהפירות היבשים אפשר להכין ג'עלה (ראו מתכונים).
העלים והגבעולים עשירים בחלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל וסידן, והוויטמיינם A, B ו־C.
החלמית עשירה מאוד בסידן ובברזל. ועדיף לאכול אותה טריה – ללא בישול (הסבר בסרטון).
מבט נוסף על הפרחים (צילום של רותי טלמור)
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
