Bellis silvestris
חיננית הבתה קיבלה את שמה בצדק, היא באמת יפה! הפריחה היפייפיה שלה אכילה וגם העלים שלה, בטעם מעניין. נסו ותהנו.
נפוצה בבתה הים תיכונית ובגריגה, מהחרמון עד צפון הנגב והרי יהודה, במיוחד במדרגות סלע, בחברת סירה קוצנית ולוטם.
עשב רב־שנתי.
כל העלים ערוכים בשושנת עלים בתחתית הצמח. העלים שעירים, מכוסים פרווה שקופה בעלי שפה תמימה. טרף העלה מוארך, דמוי מרית.
הפריחה בלבן וצהוב, מנובמבר עד מרץ. עמוד התפרחת ערום, בגובה 20–30 ס"מ. קוטר קרקפת הפריחה 1.5–3 ס"מ.
כשמסתכלים על הפרח מלמטה רואים גוון ורוד־סגול בצד התחתון של התפרחת. שימו לב- זה כלל הזיהוי שמבדיל בין חיננית לקחוון שדומה לה אך לא אכיל.
עלי המעטפת הירוקים שמתחת לפרח שעירים וריסניים.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את העלים כשהם נאים או מבושלים. בתחילת העונה הם טעימים, ובהמשך הופכים מרירים־חריפים.
אפשר לאכול את הניצנים והפרחים הנאים, ולהוסיף אותם לסלטים וכריכים.
את הניצנים אפשר לכבוש כמו צלפים.
שימו לב לא לקחת יותר מפרח אחד מכל צמח.
גרם עלים של חיננית הבתה מכילים 600 מ"ג אשלגן, 88 מ"ג זרחן, 33 מ"ג מגנזיום, 190 מ"ג סידן, 160 מ"ג ברזל, 2.7 מ"ג ויטמין A ו־2.6 מ"ג חלבון.
החלק המיוחד בחיננית הוא הכתמים הורודים בגב עלי הכותרת.
מראה הפריחה מלמעלה ומלמטה (שימו לב לגוון הורוד בצד התחתון של הפרח) וניתן לראות כאן גם את צורת העלים:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
