Vicia sativa
בקיה תרבותית היא קטניה קטנה ויפייפיה עם פריחה ורודה-סגולה ותרמילים טעימים. היא נפוצה מאוד ליד הבית כעשב שוטה.
אל תאכלו בקיה תרבותית אם כללי הזיהוי והאזהרות לא פתוחים לכם כי יש כאן הסבר חשוב לדעת לפני האכילה. יש שלבים בבשלות הפרי שבהם הוא מכיל ציאנידים שאינם טובים לנו.
שימו לב לכללי הזיהוי כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
אפשר למצוא אותה בשדות כגידול חקלאי (למטרות מספוא).
היא נפוצה מאוד גם בבתי גידול טבעיים: בשדות בור, בשטחים פתוחים, בבתה, בערבות שיחים, ובמדבריות. היא נפוצה מצפון הארץ ועד למדבר.
קטניה חד שנתית המגיעה עד לגובה של 25 ס"מ.
העלה מנוצה ל 5-15 זוגות עלעלים מסורגים על הגבעול בעלי חוד פתאומי, ובקצהו כמה קנוקנות. העלעלים בצורת סרגל עם קצה קטום או מפורץ.
עלי הלוואי בחיק העלה משוננים (כמו בתמונה).
הפריחה: בין פברואר למאי, הפרחים בודדים בחיק העלה. גודל הפרח 10-32 מ"מ.
המפרש בצבע סגול בהיר, המשוטים והסירה בסגול כהה יותר. גביע הפריחה בעל 5 שיניים מחודדות.
הפרי: פרי קטנייתי גלילי באורך 3-5 ס"מ. הפרי בצורת האות S (ראו בתמונות).
שימו לב – יש שלבים בחיי הבקיה הזו שמתפתחים בה תרכובות ציאנידיות. אפשר להרגיש אותן על פי הטעם/ריח שמזכיר שקדים מרים או מרציפן.
אם טעמתם מרציפן או משהו שמזכיר שקדים, אל תילחצו. פשוט תירקו את הזרעים ואל תמשיכו לאכול וללקט מהצמח הזה.
**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות**
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
*** לתריזם – אסור לאכול קטניות בר מאותו סוג ברצף במשך יותר מ3 שבועות.
** חשוב מאוד לפני שמתחילים לקטוף, במיוחד במין הזה – לוודא שלזרעים אין טעם או ריח שמזכיר שקדים מרים או מרציפן.
הזרעים המבושלים מאוד מזינים. בעיקר הם מכילים חלבון איכותי.
אפשר לאכול זרעים נאים של תרמילים צעירים.
בריא מאוד לטחון את הזרעים היבשים ולהוסיף אותם לקמח – לשדרוג הערכים התזונתיים של מאפים.
הפרי עשיר בחלבון ויטמינים ומינרלים.
נמצא שביוון , בכפרים בהם האוכלוסיה מאריכה ימים יש צריכה גבוהה של בקיה, לכן נעשו מספר עבודות כדי להבין האם בבקיה יש רכיבים מאריכי חיים. מינים שונים של בקיה נחקרו, ובכולם נמצאו תכולה גבוהה של נוגדי חימצון מסוגים שונים.
אז, גם אם עדיין לא פיענחו איך היא מאריכה חיים, היא פשוט כזאת.
במחקרים נמצאו בפירות חומרים מעכבים צמיחת תאים antiproliferative (יעיל במצבי סרטן בהם יש התרבות לא מבוקרת של תאים).
מראה השיניים הישרות על הפרי:
מראה עלעלי הלוואי עם הנקודות השחורות:
המורה שלי לבוטניקה, פרופסור אבי שמידע מלמד על בקיה תרבותית:
מראה הפרח היפה שלה:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
