Vicia palaestina
בקיה ארץ-ישראלית היא קטניה קטנה ויפייפיה עם פריחה סגולה ותרמילים טעימים.
שימו לב לכללי הזיהוי (פתוחים למנויי פרימיום בלבד) כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים (רק למנויי פרימיום) שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.
תודה רבה לגברי שיאון על תרומת התמונות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדלה גם בבתה וגם בחורש הים-תיכוני בעיקר בהרים, מצפון הארץ ועד צפון הנגב.
קטניה חד שנתית המטפסת על צמחים שכנים ומגיעה עד לגובה של 60 ס"מ.
העלה מנוצה ל 6-10 זוגות עלעלים צרים ומרוחקים, ובקצהו כמה קנוקנות.
שימו לב – הקנוקנות בקצה העלה הם חלק חשוב מסימני הזיהוי של הצמח.
הפריחה: בין פברואר למאי, פרחים קטנים (5-9 מ"מ) יפיפיים בצבע סגול-לבן. התפרחות במקבצים של 5 פרחים ויותר.
הפרי: פרי קטנייתי פחוס וקצר.
**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות**
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 שבועות עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.
אפשר לאכול אחרי בישול את התרמילים הצעירים או את הזרעים.
פירות צעירים אפשר לאכול גם לפני בישול.
גם הפרחים אכילים. אבל בגלל גודלם הקטן לא משמעותיים באכילה.
הפרי עשיר בחלבון ויטמינים ומינרלים.
נמצא שביוון , בכפרים בהם האוכלוסיה מאריכה ימים יש צריכה גבוהה של בקיה, לכן נעשו מספר עבודות כדי להבין האם בבקיה יש רכיבים מאריכי חיים.
מינים שונים של בקיה נחקרו, ובכולם נמצאו תכולה גבוהה של נוגדי חימצון מסוגים שונים.
אז, גם אם עדיין לא פיענחו איך היא מאריכה חיים, היא פשוט כזאת.
תמיד נדמה שלי שהבקיה הארץ-ישראלית קיבלה את שמה כי כמו ארץ ישראל גם הבקיה הזו היא בקיה קטנה עם שפם :-)