אשחר רחב עלים

Rhamnus alaternus

עץ ירוק־עד אופייני לחורש הארצישראלי.
אחד מפירות היער המקומיים הטעימים ביותר.

מומלץ להכין ממנו לימונדה ורודה. ראו בסרטון בסוף העמוד.

תמונה ראשית צילם הרצל שקרצי.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

גדל בחורש המקומי, בהר ובמישור החוף, בגינות ובשטחי בור.

איך מזהים?

האשחר הוא לרוב עץ (במקומות שחונים הוא יכול להיות שיח) לא קוצני המגיע עד לגובה 10 מטרים.
העלים קירחים, מבריקים, ירוקי־עד, פריכים עם שינון מסורי עדין מאוד בקצה, ברוחב 2–3 ס"מ.
הפירות עגולים, צבעם בין אדום לבורדו כהה, בקוטר 7 מ"מ.

למה לשים לב?

אף שהאשחר טעים מאוד, יש לו אפקט משלשל ואין לאכול ממנו יותר משני חופנים ביום. אם אתם אוכלים יותר מחופן אחד, אל תבלעו את הזרעים.

איך לאכול?

הפירות בשלים כשהם בצבע בורדו כהה. פירות בהירים או אדומים הם בוסר. פירות שעברו את שלב הבשלות ומתחילים להצטמק הם מרירים. איך יודעים? טועמים.
אני אוהבת להוסיף את פרי האשחר המתוק לסלטים, או לאורז או דגן אחר.
לימונדה ורודה עם אשחר היא מעדן.

מה יש בצמח?

נוגד סרטן ומאיט תהליכי הזדקנות בזכות נוגדי חמצון רבי־עוצמה.
ויטמינים: A, K, B C
מינרלים: עשיר באבץ ומגנזיום.
מעורר וממריץ.

הידעתם?

איך מבדילים בין אשחר לער אציל?
עלה האשחר שטוח, עלה של ער אציל הוא גלוני.
שולי עלה האשחר לבנים־שקופים מול האור.
לעלי ער אציל יש ריח של עלי דפנה, לאשחר אין ריח.

אפשר להשתמש באשחר לצביעת אריגים או לציורי ידיים. נסו ותגלו איזה צבע הוא משאיר.

תמונות וסרטונים:

מראה הפירות הבשלים:

אחד מסימני הזיהוי הוא ההילה סביב העלה שרואים כששמים אותו מול השמש:

קל ללקט קערת פירות מלאה:

 

הסבר על אשחר רחב עלים:

איך מכינים לימונדה ורודה מפירות אשחר רחב עלים:

 

למה לא אוכלים את הזרעים של האשחר:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

 

דילוג לתוכן