אפון מצוי

Pisum fulvum

אפון מצוי הוא הקטניה שבעיני היא הכי טעימה. שווה ממש להכיר אותו וללקט אותו בטבע. הוא מטפס על צמחים אחרים ועל גדרות בטבע ובולט בפרחים הכתומים שלו. אל תפספסו את הזרעים המתוקים.

שימו לב לכללי הזיהוי (פתוחים למנויי פרימיום בלבד) כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים (רק למנויי פרימיום) שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

האפון גדל בבתה באזורים השונים של הארץ, בשדות, בגינות בבתה. ברוב אזורי הארץ מהצפון עד צפון הנגב בבתי גידול טבעיים.
הוא גדל בעיקר בבתי גידול טבעיים ביער מתחת לעצים או שיחים.
אך לעיתים נמצא כמה פרטים בודדים בבתי גידול מופרים (בשכונות מגורים, חורבות וכו').

איך מזהים?

אפון הוא צמח עדין, מסועף ומטפס בעזרת הקנוקנות שלו.
למרות שלמיני האפון השונים מראה שונה , יש כמה קווי דמיון המשותפים לכולם:
עלים עם "צווארון" – עלה שחובק את הגבעול.

האפון המצוי גדל זקוף או מטפס עד לגובה 20 ס"מ. העלים מנוצים עם 1-2 זוגות עלעלים ביצתיים עם שפה תמימה. בנקודת היציאה של העלה המנוצה יש 2 עלי לוואי משוננים שחובקים את הגבעול עם קנוקנת שיוצאת ממנו.
הפריחה בין פברואר למאי בגודל עד1 ס"מ, בצבע צהוב-כתום עם פסים אדומים-חומים.
הפרי גלילי עם נקודות בסגול כהה ככל שהפרי מתבגר.

למה לשים לב?

* לא לנשים בהריון או מתכננות הריון.

**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות**

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 חודשים עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.

איך לאכול?

הזרעים שבתרמיל אכילים כשהם ירוקים- טריים או מבושלים.
קולינרית אפשר להתייחס אליה כאפונת הגינה שקונים בסופר אבל הטעם שלה הרבה יותר טעים ומתקתק.

הזרעים הבשלים – אלו שהצהיבו אכילים אחרי בישול או הנבטה.
עוד רעיון לשימוש בזרעים היבשים – לטחון ולהוסיף לקמח כדי להעשיר מאפים בחלבון איכותי.
אם נתקעתם בלי קפה, ואתם ממש חייבים, אתם יכולים לקלות את הזרעים ולהכין מהם תחליף קפה.

אפשר לאכול גם את הפרחים, אבל עדיף לחכות לפירות השווים.
אפשר לאכול את קודקודי הצמיחה מבושלים, אם כי טעמם לא מדהים ועדיף לתת לצמח להמשיך לגדול ולהרעיף עלינו משפע הפירות שלו.

מה יש בצמח?

הערכים התזונתיים שנחקרו הם של אפון קיפח (דומה לאפון המצוי) ל100 גרם:
6.2 גרם חלבון, 2.4 גרם סיבים,
סידן: 32mg; זרחן: 102mg; ברזל: 1.2mg; נתרן: 6mg; אשלגן: 350mg;
ויטמין A : מ"ג405 ; B1 : מ"ג0.28 ; B2 : מ"ג0.11 ; B3 : מ"ג27, C : מ"ג27;

איכויות הזרעים: יש להם איכות שמונעת הריון (הזרעים עצמם מכילים חומרים הקוטלים זרעים, לא אמצעי מניעה ב100%) , הזרעים מכילים חומרים המונעים צמיחה והתפתחות פטריות (fungistatic ), אפשר להשתמש באבקה מהזרעים הטחונים למריחה על העור לבעיות עור שונות (יש עדויות על עזרה במצבי אקנה).

הידעתם?

בארץ גדלים 3 מיני אפון בטבע: מצוי, קיפח ונמוך.
האפון המצוי הוא הנפוץ בהם.

תמונות וסרטונים:

מראה הפרחים שלו מקרוב:

התרמילים עם כתמים סגולים: (שימו לב ללקט תרמילים שהם עם חתך עגול ולא שטוחים. כי בשטוחים הזרעים לא סיימו להתפתח).

וככה נראה תרמיל בשל עם הזרעים המתוקים בתוכו:

 

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

דילוג לתוכן