אספרג החורש

Asparagus aphyllus

אספרג החורש נראה כל השנה כמו סתם עוד קוץ, אבל שלושה שבועות אחרי הגשם, הוא מוציא את נצריו הצעירים הטעימים ואז הוא מפתיע בתועלת הרבה שהוא מביא לנו.
השיח עצמו נראה כמו שיח קוצני חסר חשיבות. עד 3 שבועות אחרי הגשם הראשון כשהנצרים הצעירים יפרצו מתוך האדמה.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

גדל בחורש ובבתה, בעיקר בבתי גידול טבעיים ובין סלעים, לא פעם מטפס על שיחים ועצים אחרים.
נפוץ מהגולן עד צפון הנגב ומדבר יהודה.

איך מזהים?

שיח מטפס קוצני ומפותל.
הענפים קוצניים, אורכם של הקוצים מגיע עד 1.5 ס"מ.
כדי לאכול את האספרג עלינו לזהות את הנצרים החדשים הפורצים מן הקרקע, שכמו שרואים בתמונה, אינם קוצניים בכלל ואותם אנו אוכלים.

למה לשים לב?

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט אספרג חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

איך לאכול?

אוכלים את הנצרים הצעירים הפורצים מן הקרקע – טריים, מוקפצים או מבושלים.

מה יש בצמח?

האספרג עשיר בוויטמינים C, E ו־K, חומצה פולית, בטא־קרוטן, אבץ, מגנזיום, סלניום וכרום (שעוזר לאינסולין לעשות עבודה טובה יותר באחסון גלוקוז).
משמש כמשתן טבעי, ובכך עוזר לגוף להיפטר מעודפי נוזלים ומלחים (מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה). החומרים המצויים באספרג מיטיבים גם עם הכליות.
מכיל חומרים בעלי השפעות מטהרות ומנקות.
מכיל גלוטתיון, נוגד סרטן שנמצא יעיל נגד גידולים בשד, בעצמות, בריאות ובמעי. עם זאת, הוא מכיל אספרגין, חומצת אמינו שהרכבה משתנה בחימום מעל 125 מעלות והיא הופכת לחומר שנחשד כמסרטן. לכן מומלץ לחמם אותו רק קלות.
אחרי אכילת אספרג ייתכן שינוי בריח השתן, הנובע מתרכובות גופרית. אל דאגה, זה יעבור.

הידעתם?

תמונות וסרטונים:

השיח מרחוק נראה כשיח קוצני סבוך שאין בו עניין. הנצרים מבצבצים רק בתחילת ובסוף החורף:

והפרחים היפים שלו:

הפירות אמנם נראים מפתים אבל הם לא אכילים:

הנצרים הצעירים שהם מה שאוכלים:

 

 

דילוג לתוכן