Emex spinosa
צמח נפוץ שמגיע אלינו מהערבות ומבתי גידול דרומיים יותר, לכן הוא מסתדר מעולה גם עם תנאים טובים כמו בשרון.
לעיתים מתבלבלים בינו לבין סלק מצוי.
הוא אמנם אכיל (אחרי הרתחה ושפיכת המים) אבל טעמו הרבה פחות טוב מהסלק.
שמתי לכם כאן סרטון כדי שתכירו את שניהם ותדעו איך להבדיל ביניהם.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
האמיך גדל מהצפון עד לנגב ומדבר יהודה, בבתי גידול טבעיים (בתה) ומופרים: בעיקר בקרקעות חול ולֶס, בצדי דרכים ובערבות, במקומות נטושים, בשולי שדות ובמדבר.
נפוץ מאוד בגינות, משתחל לדשאים ומוציא שם קוצים אכזריים (בשלב הפרי. בשלב העלים הוא נראה תמים).
צמח חד־שנתי משתרע. העלים קירחים, משולשים, נישאים על פטוטרת, מסורגים על הגבעול. בסיס העלה קטוע.
הפרי הוא קוץ בעל 3 קוצים בולטים וכואבים.
לפעמים יש בלבול בין עלים של אמיך, חומעה וסלק, אז אני עושה סדר בכל הפרטים:
עלי האמיך משולשים ממש.
עלי הסלק בצורת מעויין (או דלתון אם רוצים לדייק).
עלי החומעה בצורת רומח והם מאורכים יותר.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט אמיך חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
את העלים הצעירים שעדיין לא הפכו מרים אוכלים כשהם טריים או אחרי חליטה קצרה.
את העלים הגדולים יותר והשורש אוכלים לאחר חליטה במים רותחים, או שמבשלים אותם.
העלים המבוגרים והשורש מרירים יותר ולפעמים אעדיף בכלל לא לאכול.
הפעילות הציטוטוקסית (נוגדת סרטן) והאנטי-מיקרוביאלית של האמיך הוכחה במחקרים.
ברפואה העממית הוא משמש לשיקום פוריות גברית. מחקרים בעכברים הראו שיש לו השפעה על רמות טסטוסטרון, ספירת זרע ותנועתיות הזרע.
מראה הצמח : (מתוך ויקימדיה Rolf Engstrand)
מראה הפירות הקוצניים בזכותם הוא נקרא "קוצני" (צילום של גברי שיאון):
איך מבדילים בין סלק לאמיך:
