Pistacia atlantica
בתנ"ך נזכרת האלה כאתר פולחן. אלות רבות נמצאות בקרבת מקומות קדושים.
הפירות מבשילים בספטמבר-אוקטובר ויכולים לשמש במגוון מאכלים ולהפקת שמן.
השימוש המרכזי שאני עושה בפירות האלה הוא להכנת תבלין חמצמץ-מעושן וטעים מאוד.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
אלה אטלנטית גדלה מהצפון ועד הרי אילת, בעיקר ביער פארק. מופיעה לעתים בצדי דרכים חדשות, במשטחי סלע ובערוצים במדבר.
אלה אטלנטית היא בדרך כלל עץ נשיר בגובה 2–20 מטרים. העלה בעל ציר מרכזי מכונף; מספר העלעלים אינו זוגי וראשם מעוגל, לרוב יש 3–5 זוגות עלעלים ועלעל בודד בלתי זוגי בקצה. צדו העליון של העלה מבריק.
באלה אטלנטית עפצים דמויי אלמוג.
העץ עגול ופטרייתי בעל גזע עבה.
בניגוד למתבקש, כאן פירות אדומים הם עקרים, ואילו ירוק כהה הנוטה לכחול־סגול מעיד על פרי בשל.
אפשר לאכול את הפירות נאים או קלויים. מתחת לציפה העסיסית יש שכבה קשה המגינה על הזרע, וחשוב להיזהר לא לנשוך אותה כדי לשמור על שלמות השיניים.
פירות האלה משמשים כתבלין, בין השאר בתערובת הזעתר (מתכון בהמשך).
אפשר ללעוס את השרף כמו מסטיק, הוא מרענן את הפה.
חשוב לייבש את הפרי אם לא משתמשים בו מיד כדי שלא יתעפש.
עשירה בוויטמין ,E במינרלים נחושת, מנגן, אשלגן, סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ וסלניום ובנוגדי חמצון המנטרלים רדיקלים חופשיים.
הפירות עשירים בחומצות שומן חיוניות: חומצה אולאית, חומצה לינולאית וחלבון איכותי.
מראה העפצים של האלה (צילום של גברי שיאון):
מראה העלים:
הפירות על הענפים בצבעים (אדום וטורקיז-סגול) והתוכן שלהם:
הסבר על פירות האלה:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
