Carissa macrocarpa
קריסה גדולת פרי היא צמח נפוץ מאוד בגינון הציבורי ורבים לא יודעים שהפירות הבשלים שלה אכילים.
חשוב לנהוג ביתר זהירות בקריסה – היא הנציגה היחידה מבין משפחת ההרדופים שאני אספר לכם שהיא אכילה.
אוכלים רק פירות בשלים – אדומים ורכים.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
את הקריסה ניתן למצוא רק בגינות – בגינון ציבורי או פרטי.
היא צמח קלאסי של איי תנועה (שימו לב לאזהרות, כי לא נלקט קרוב מידי לכבישים מזוהמים).
הקריסה היא שיח קוצני ירוק עד.
העלים האליפטים שלה נוקשים, מבריקים וקצת בשרנים, ומכוסים בשכבת מגן דמויית שעווה.
כל חלקי הצמח מפרישים חלב לבן כשפוצעים אותם.
הפריחה לבנה וריחנית ומזכירה מאוד את פריחת היסמין.
הפירות האדומים עסיסיים ורכים בצורת ענבה.
הגבעול קוצני וקשיח.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט קריסה חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
לקטו רק קריסה שזיהיתם בוודאות. ורק את הפירות האדומים והבשלים ביותר. פירות לא בשלים הם רעילים.
החלק האכיל בקריסה הם הפירות האדומים הרכים שהם בשלים.
כל חלק אחר או שלב אחר בפרי הוא לא אכיל.
אוכלים את הפרי טרי או מבושל. כיף לשלב אותם בריבות, מאפים ורטבים.
הפרי מכיל ויטמינים: C, B1, B2, A, מינרלים: סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן, זרחן, נתרן, נחושת.
מקורה של הקריסה באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אפריקה, אסיה ואוסטרליה.