Raphanus aucheri
צמח קטן עם פריחה צהובה שמזכירה חרדל.
ההבדל הכי בולט מחרדל הוא הפירות עם הצורה הייחודית. הם משתלשלים מן הגבעול, ותלויים על עוקץ מעוקל (ראו בתמונה).
צנון משתלשל גדל בחגורת הספר בעיקר בצפון. תוכלו למצוא אותו באזורים כמו הגלבוע, בעמקים, במקומות יבשים יחסית (כמות משקעים שנתית שבין 200 ל-400 מ"מ).
כשהצנון מבצבץ מהאדמה אחרי הגשמים נמצא שושנת עלים – העלים התחתונים כינוריים, העליונים אזמליים.
הצנון הוא צמח שעיר מאוד.
בהמשך העונה – מפברואר עד מאי נמצא אותו פורח בצהוב (מאוד דומה לשאר המצליבים הצהובים).
מתחת לפריחה נמצא תרמילים דקים וארוכים, שעירים היושבים על עוקץ מעוקל, לכן הם משתלשלים מהגבעול עם עיקול אופייני.
לא מומלץ לאנשים הסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס! (מרכיבים גויטרוגנים- סופחי יוד, ולכן יכולים לפגוע בבלוטת התריס.)
לא מומלץ לחולי סרטן על רקע הורמונלי.
לא מומלץ למי שנוטל סטטינים, מדללי דם, למושתלים. לסובלים מגזים עקב אכילת ירקות ממשפחת המצליבים, רצוי לאדות את העלים עם מכסה פתוח כדי שהשמנים הארומטים ייצאו החוצה ולשלב תבלינים סופחי גזים לבישול כגון: אניס, הל, שומר, כוסברה.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את העלים, הפרחים, והפירות, ואפשר לאכול גם את השורש. הכל אפשר לאכול טרי או מבושל.
היתרונות הבריאותיים בדומה לחברים האחרים במשפחת המצליבים – עשירים מאוד ברכיבי תזונה כגון נוגדי חימצון, קרטנואידים, פוליפנולים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
עשירים בויטמין C שחשוב לתפקוד מערכת החיסון ולחיזוק כלי דם. הם מכילים גם ויטמין E, ויטמין K שחשוב לאיזון לחץ הדם וסיבים תזונתיים מסיסים המייעלים את תפקוד מערכת העיכול.
בניגוד לצנון התרבותי השורש של הצנון המשתלשל קטן הרבה יותר.