Laurus nobilis
ער אציל הוא אחד מהעצים הריחניים שניתן למצוא בטבע וגם בגינון.
קל לאמת את הזיהוי שלו – על פי הריח האופייני של עלי דפנה.
כדאי לחפש אותו וללקט את העלים הטריים. לייבש אותם במקום מאוורר ומוצל ואז לשמור בצנצנת אטומה במקום קריר ולהתשמש בתבשילים.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
ניתן למצוא אותו בחורש וגם בגינון.
לרוב החורש בו נמצא אותו יהיה במקומות לחים – המקבלים הרבה גשם ובואדיות בהם זורמים יובלים.
ער אציל הוא עץ ירוק עד (תמיד יש עליו עלים והוא לעולם לא בשלכת).
הוא יכול להיות עץ נמוך, אבל יכול להגיע עם לגובה של 9 מטרים.
העלים שלו אליפטיים, חלקים (ללא שערות), כשמשפשפים אותם יש להם ריח מובהק של עלי דפנה.
בחלק מהעלים שפת העלה גלונית (גלית), אך בעלים הצעירים לפעמים שפת העלה לא גלית בכלל.
סידור העלים על הגבעול – מסורג (אין שני עלים שיוצאים מאותה נקודה).
הפרי בצורת ביצה. מתחיל בצבע ירוק והופך לשחור מבריק. לפעמים אנשים טועים בינו לבין זית.
לא לשימוש לנשים בהריון.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט ער אציל חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
השימוש בעלי הדפנה הוא תמיד בעלים מיובשים אותם מוסיפים לתבשיל ובסוף הבישול מוציאים אותם החוצה.
לא אוכלים את העלים אלא ממצים מהם את חומרי הטעם בבישול.
יש לקטוף את העלים מעצים בני יותר משנתיים.
עדיף ללקט בבוקר ואז להניח אותם לייבוש במקום מוצל עם משקולת או צלחת מעל כדי ליצו לחץ קל כדי למנוע סלסול של העלים.
אסור לייבש את העלים בשמש מכיוון שהם יאבדו את הטעם ויהפכו חומים.
עלי דפנה מיובשים צריכים להיות ירוקים בהירים, שלמים וגמישים ויש לאחסן אותם במיכל עם מכסה צמוד, ולהחזיקם במקום חשוך. אסור לאחסן את העלים יותר משנה.
העלים היבשים משמשים כתיבול לפשטידות, מרקים, רטבים, מרינדות, תבשילים וחמוצים.
מכינים שמן אתרי מעולה באידוי גם מהעלים וגם מהפירות.
המרכיבים העיקריים של השמן האתרי הם אקליפטול, אאוגנול, לינולול, גרניול ואלפא פינן.
עלי דפנה הם אנטיספטים, אנטי פטרייתים ואנטי בקטריאלים.
על פי המיתולוגיה היוונית, הנימפה הנשית דפנה הפכה לעץ דפנה על ידי אביה אל הנהר לדון כדי להציל אותה מחיבתו הבלתי רצויה של האל אפולו.
לפיכך, עץ הדפנה של הדפנה קשור לעיתים קרובות לאפולו.
שימוש בעלי דפנה היה ידוע גם בטקסים על ידי האורקל הדלפי, שם שניתן לכל כוהנת במקדש אפולו בדלפי.
מכיוון שלמינונים גדולים של עלי דפנה יכולים להיות השפעה נרקוטית זה עשוי להסביר מדוע נעשה שימוש בעשב בטקסים אלה.
מראה הפירות: (צילום דני פרחדל)
מראה אופייני לענף:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
