Erodium moschatum
מקור־חסידה הוא עשב שאפשר להכין מהפירות שלו "שעון" – הזיף המחובר לזרע מסתלסל ומסתובב כמו שעון. בארץ גדלים 17 מינים מהסוג מקור־חסידה, רובם חד־שנתיים, ומקצתם נפוצים מאוד בגינות ובשולי מדרכות ולכן כדאי להכיר אותם.
תודה מיוחדת לגברי שיאון על התמונות.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
מקור־חסידה מצוי גדל בבתות, בשדות בור, באשפתות, בצידי דרכים ובחורבות.
התפוצה היא מהגולן ועד מדבר יהודה והר הנגב.
עשב חד־שנתי המגיע לגובה 40 ס"מ.
העלים מנוצים פעם אחת. העלעלים משוננים או שסועים.
בבסיס כל עלה כותרת יש כתם סגול כהה, וממנו נמשכים לאורך העלה שלושה עורקים כהים.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את העלים טריים או מבושלים. אני ממליצה לטעום את העלים ואם הם אינם מרים אפשר לאכול אותם טריים. אם הם מרים עדיף קודם לחלוט במים להוצאת המרירות.
הפרחים אכילים נאים ויהיו קישוט נפלא לכל מאכל.
הזרעים הירוקים אכילים (הראש של החסידה שיוצא ממנו המקור), הם נשנוש שדה פריך.
העלים מכילים מגוון חומרים מועילים כמו חומצות אמינו חיוניות, ויטמין K ו־C, מינרלים כמו סידן, גופרית, מגנזיום, ברזל, ואשלגן וכן מגוון רחב של שמנים אתריים.
בעבר אימהות מיניקות אכלו את העלים כדי להגביר ייצור החלב.