Tetragonolobus palaestinus
ארבע כנפות הוא צמח קטן ומקסים עם תרמילים ירוקים ארוכים שיש להם 4 כנפיים וזרעים טעימים. הוא נפוץ מאוד כעשב שוטה בגינות וזאת הפתעה נהדרת לגלות אותו בגינה.
חשוב להבחין במין הנכון שפורח באדום כי חלקם רעילים (קראו בהרחבה בפרטי הזיהוי).
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל בבתה, בסביבה עשבונית ותחת שיחים בגריגה בכל החבל הים תיכוני.
נפוץ מאוד בצפון הארץ ובמרכזה ונדיר בצפון הנגב.
עשב חד־שנתי, שרוע או נשען על צמחים בקרבתו.
העלה מחולק לחמישה עלעלים שעירים, שני התחתונים נראים כעלי לוואי קטנים יותר וצמודים לבסיס הפטוטרת, ושלושת העליונים יוצאים מנקודה אחת.
הפריחה אדומה פרפרנית קטנה, ממרץ עד מאי, בדרך כלל פרח בודד על כל עוקץ היוצא מחיק עלה.
התרמיל סרגלי, ארוך וישר ברוחב 5–8 מ"מ, לאורכו ארבע כנפות גלוניות.
הכנפיים ברוחב 2–4 מ"מ.
מין נוסף ולא אכיל של ארבע כנפות פורח בצהוב. בפריחה קל להבדיל בין המינים, אך באין פריחה, התרמיל של הארבע כנפות הצהובות חסר כנפיים וצר יותר (2–4 מ"מ).
בכל מקרה יש לוודא שאין טעם או ריח של שקדים שמעיד על הימצאות ציאנידים.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.
בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
אוכלים את התרמילים הצעירים כשהם נאים או מבושלים, אחרי שמוודאים שאין להם טעם או ריח של שקדים מרים.
אפשר להוסיף אותם לסלטים, תבשילים ומרקים.
עדיף להשתמש בתרמילים הצעירים, הקצרים מ־2.5 ס"מ. התרמילים הבוגרים בדרך כלל סיביים יותר.
אפשר גם לאכול רק את הזרעים, נאים או מבושלים.
הזרעים עשירים בחלבון איכותי, בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.
הפרי נקרא ארבע כנפות מכיוון שאם תסתכלו עליו מקרוב (החליקו בין התמונות) תראו שיש לו 4 כנפיים.