Aloe vera - Aloe barbadensis
אלוורה הוא סוקולנט (צמח בשרני) שקל מאוד לגדל בגינות. היא לא צמח בר אבל היא מותאמת היטב לתנאים היובשניים בארץ.
שימו לב שאתם מלקטים אלו-ורה ולא מינים אחרים בסוג 'אלוי' שנראים דומה לאלוורה אבל הם שונים בהרכבם.
האלוורה האמיתית היא עם הפריחה הצהובה והיא זו שמתאימה גם לשימוש פנימי וגם חיצוני.
כל עלה מכיל בתוכו רקמה דקיקה המאחסנת מים, והדבר הופך את העלים לסמיכים. רקמה מלאה במים זו היא ה"ג'ל "שמשתמשים בו למוצרי אלוורה.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
את האלוורה ניתן למצוא בגינון הציבורי ובגינות.
חשוב מאוד לעקוב אחרי כל פרטי הזיהוי כי יש צמחים הדומים לאלוורה שעדיף לא להשתמש בהם.
לאלוורה יש עלים ירוקים עבים, עם קצה מחודד שעשויים לגדול לאורך של 30-50 ס"מ.
הכי קל לזהות אלו ורה על פי הפריחה הצהובה (דפדפו בתמונות). אם תראו פריחה כתומה, זה לא אלוורה אלא מין אחר של אלוי שעדיף לא להשתמש בו.
אם אין פריחה, עוד אינדיקציה לאלוורה אבל היא לא מספיק ודאית, היא שלעלי האלוורה הצעירים יש נקודות לבנות עליהם. אבל לעלים של המינים האחרים בסוג אין את הנקודות האלה.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
בליקוט אלוורה חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.
בקליפת הצמח יש אלואין שהוא חומר משלשל שבשימוש קבוע עלול לגרום נזק למעי. לכן בהכנה ביתית אנחנו נקלף את הקליפה החיצונית ונשתמש רק בחלק הפנימי השקוף.
בעבר היו משתמשים בעלי האלוורה כחומר משלשל, אבל נאסר על השימוש בגלל הנזק המצטבר בשימוש.
כדי להשתמש בצמח נקטוף עלים טריים וצעירים, או עלים עבים מהחלק ההיקפי, ונקלף אותם בעזרת סכין חדה. חשוב לחתוך את העלים בסמוך לבסיסם כי החלקים האפקטיביים יותר נמצאים בבסיס.
המטרה היא להישאר רק עם החלק השקוף שבתוך קליפת העלה הירוקה.
במידה והעלה מפריש נוזל צהוב או חום, נקזו אותו החוצה והשתמשו רק בחלקים השקופים.
את החלק השקוף שהוא מאוד רירי במרקמו (ריר טוב, אין מה להירתע) אפשר לאחסן יומיים במקרר, או לחלק לקוביות ולהקפיא.
אפשר להשתמש בקוביות האלה גם לשימוש פנימי לשייקים, להכין מי אלוורה. אפשר להוסיף לימון.
וגם לשימוש חיצוני – ברגע שיש כוויה (שמש או ממשהו חם) לשים מיד על המקום הפגוע.
אפשר גם לשלב ברקיחות שלכם, ואפילו להניח ככה על העור אפילו במצב של אקנה.
היא עשירה בחומרים אנטי דלקתיים שיש להם טווח פעילות רחב.
היא משפרת ספיגה של ויטמינים (גם מבוססי מים וגם מבוססי שמן).
היא אנטי בקטריאלית, אנטי ויראלית.
בחלק השקוף בו נשתמש יש שפע ויטמיני A, B, C, אבץ וסלניום, סיבים תזונתיים, חומצות אמינו וחומצות שומן ואפילו אומגה 3.
הג'ל שנמצא בתוך הצמח עשיר בנוגדי חמצון הנקראים פוליפנולים.
הם עוזרים לעכב צמיחה של סוגי חיידקים גורמי זיהום.
אלוורה ידועה בתכונותיה האנטיבקטריאליות, האנטי-ויראליות ומחטאות. זה חלק מהסיבה שהיא עוזרת בריפוי פצעים ובטיפול בבעיות עור.
הצמח מצוי כרכיב במוצרים רבים גם לשימוש חיצוני במשחות ותכשירי עור, וגם לשימוש חיצוני.
אם אתם רואים ג'ל אלוורה בחנות שהוא בגוון ירוק – לא כדאי להשתמש בו כי זה צבע מאכל וחומרים משמרים ועדיף לחפש ג'ל שקוף וכמה שיותר טבעי.
מראה העלים:
הג'ל השקוף שבתוך העלים:
כל הסיבות להתחיל לאכול אלוורה:
מה הטעם של אלוורה ולמה כדאי לאכול אותה:
דוגמא לשימוש באלוורה:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
