טופח נאה

Lathyrus marmoratus

טופח נאה הוא טופח קטן ויפייפה עם פריחה כתומה ותרמילים עם זרעים טעימים.
שימו לב לכללי הזיהוי כדי לא להתבלבל עם צמחים אחרים דומים אבל לא אכילים.
ושימו לב להדרכת עומק בנושא קטניות הזמינה לכם במאמרים שבה אפשר ללמוד על הקטניות השונות, איך לזהות אותן ואיך לאכול אותן.

איפה מלקטים?

בשדות, בגינות, בשדות בור, בערבות ובבתה. ברוב אזורי הארץ מהצפון ועד הרי יהודה גם בהרים, גם בעמקים ולאורך מישור החוף.

איך מזהים?

גדל עד לגובה 30 ס"מ. כל הצמח קרח, שרוע או מטפס על צמחים אחרים.
גבעולים מסועפים דקים ומכונפים (זה נראה כמו עלה שצמוד לגבעול לכל אורכו). העלים צרים ומאורכים (מזכיר לי אוזני ארנב) עם קנוקנות בקצה.
(לפעמים בשלב העלים קשה להבדיל בינו לבין טופח ירושלים או אחרים ההבדל הוא שטופח ירושלים הוא עם פריחה של 2-5 פרחים ביחד, ואילו בטופח נאה יש רק פרח אחד).

באביב מכל חיק של עלה יוצאת תפרחת אחת בצבע ורוד-כתום. לפעמים יש כתם אדום-סגול במרכז. המפרש מעורק.

הפרי – תרמיל חלק וקרח, עם שפתיים. אורכו עד 3 ס"מ. בקצה הפרי יש מקור שפונה כלפי מטה. בכל תרמיל יש 2-5 זרעים עגולים. הוא מאוד קרוב לטופח ריסני ויתכן שהוא זן שלו.

למה לשים לב?

**לא למאכל לאנשים שאלרגים לפול או לקטניות אחרות**

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

** לאנשים שאלרגיים לפול – חשוב מאוד לשים לב האם יש רגישות לקטניות מהבר. כעקרון הפול תורבת מבקיה צרפתית אבל לא ידוע האם מינים אחרים מהבר מכילים את התרכובות הבעייתיות.
*** לתריזם – אכילת כמות קטנה של קטניות היא בטוחה. אך אכילת כמות גדולה של קטניות לאורך זמן עלולה לעורר מחלה הנקראת לתריזם – שיתוק של האגן. אכילה יומיומית של יותר מ2 חופנים של זרעי קטניות מאותו סוג במשך יותר מ3 שבועות עלולה לגרום לזה – תרחיש לא סביר בארצנו.

איך לאכול?

הזרעים שבתרמיל אכילים כשהם ירוקים.
בכמויות גדולות – עדיף לבשל.
מהזרעים אפשר להכין: תבשילים שונים עם הזרעים עצמם (כמו שמבשלים שעועית), משחה ממנה מכינים כדורים לתבשילים.
אפשר לקחת את התרמילים ולהכין "אדממה טופח" כחטיף.

אפשר לאכול גם את הפרחים, אם הגעתם לפני החרקים אפילו יתכן שתקבלו מנה מתוקה של צוף.
אני מעדיפה לחכות לפירות שהם הרבה יותר גדולים ומספקים תזונתית.
אפשר לאכול את קודקודי הצמיחה, אם כי טעמם לא מדהים ועדיף לתת לצמח להמשיך לגדול ולהרעיף עלינו משפע הפירות שלו.

מה יש בצמח?

הזרעים מכילים ויטמיני A,קומפלקס B ו- C .הם עשירים בחומצות אמינו (קטניה לכל דבר) ומינרלים כגון נחושת וזרחן. בזרעים יש גם נוגדי חימצון מסוגים שונים ופנולים. הם מזינים בעיתות מחסור במזון.

* בפירות יש חומצה אמינית oxalyldiaminopropionic acid שהיא זו שגורמת ללתריזם בצריכה קבועה לאורך זמן.

הידעתם?

אחד ממיני הטופח שימש כ"חיסון" כנגד מחלת הפוליו בתקופה שלפני פיתוח החיסון הרפואי. [זה לא הוכח מחקרית אך מנע מקרים רבים של הדבקה במקומות שונים בעולם].

תמונות וסרטונים:

מראה התרמילים (ללא ריסים עליהם):

מראה הפרח (פרח בודד בניגוד לטופח ירושלים):

 

דילוג לתוכן