קורנית מקורקפת

Coridothymus capitatus (Thymbra capitate)

היא קרובת משפחתו המקומית של הטימין (ששמו העברי הוא בת־קורנית מצויה) אבל בעיניי היא הרבה יותר טעימה. היא צמח מוגן ולכן אי אפשר ללקט אותה בטבע. כדאי לשתול אותה בגינה או בעציץ.
(תודה לשרה גולד על התמונה הראשית)

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

הקורנית היא צמח מקומי הגדלה בשני בתי גידול עיקריים: בתה על כורכר לאורך מישור החוף, ובתה וחורש על קירטון וחוואר ברוב חלקי הארץ הלא מדבריים (כנראה מפני שפטריות מיקוריזה המצויות בשורשים שלה עוזרות לה לספוג טוב יותר חומרי הזנה מהסביבה הגירנית). היא חזקה מאוד ומתמודדת בהצלחה גם עם תנאים קשים.
בטבע הקורנית המקורקפת היא עדיין צמח מוגן. לכן אפשר לגדל אותה וללקט אותה רק בגינות.

איך מזהים?

קורנית מקורקפת היא בן־שיח נמוך וכדורי המגיע לגובה 50 ס"מ.
העלים קטנטנים (באורך 2–8 מ"מ וברוחב 1–2 מ"מ) ומוארכים. העלים מכוסים בשערות בלוטיות ועל שוליהם יש לפעמים זיפים קצרים. כשמשפשפים את העלים מופרשים החומרים הנדיפים שמזכירים את ריח האזוב (זעתר). הענפים שלה מעוצים וחזקים. באביב ובקיץ הקורנית פורחת בפרחים ורודים־סגולים קטנטנים גם הם, בגודל של כמה מ"מ. הפרחים מקובצים בכדוריות של פריחה דמויות קרקפת, ולכן היא נקראת מקורקפת. הפרח שפתני, השפה התחתונה מפוצלת לשלוש אונות, וארבעה אבקנים בולטים מתוך הפרח.

למה לשים לב?

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

לא מתאים לנשים בהיריון ולמיניקות.
לא מתאים למי שסובל מעודף חומציות וכיבים בקיבה.
לא מתאים לילדים הסובלים מאסתמה.

איך לאכול?

כשמלקטים קורנית חשוב מאוד "לחלוב" את הגבעולים באצבעות כך שיישארו בידינו רק העלים, ולא לקטוף את הגבעולים. הגבעולים קשים ואין לנו שימוש בהם, אבל הצמח יוכל לגדל עליהם עוד עלים בעונה הבאה.
משתמשים בקורנית לתיבול מאכלים, לחליטות, וגם למיצויים רפואיים (במים, באלכוהול ובשמן).
החומרים הנדיפים שבה אחראים לחלק גדול מהפעילות הרפואית שלה ולכן עדיף להשתמש בצמח טרי, במינימום חימום. ואם מחממים חשוב להקפיד להשתמש בכלי סגור.
אני מאוד אוהבת להוסיף אותה לאוכל ביום יום וכך ליהנות מאיכויות המרפא שלה בלי להשתמש במיצוי החזק שלה (כפי שאמר היפוקרטס – "יהיו מזונותיך תרופותיך, ותרופותיך מזונותיך").
אפשר לייבש אותה כדי שתהיה זמינה לנו כל השנה (ולדעת שהטעם והריח אינם מחזיקים מעמד): מייבשים בצל במקום מאוורר במשך שלושה שבועות, ואז מכניסים לצנצנת אטומה ושומרים אותה במקום אפל.

מה יש בצמח?

הקורנית עשירה מאוד בחומרים נדיפים כמו קרבקרול (Carvacrol), תימול (thymol), eucalyptol ו־P-cymene.
הקורנית עשירה מאוד בנוגדי חמצון.
יש לה איכויות מחטאות, מכייחות, אנטי־טפיליות, ואנטי־פטרייתיות.

הידעתם?

הקורנית מצליחה לשגשג גם בבתי גידול חוליים ודלילים במינרלים. החוקרים חושבים שיש פטריות שעושות מיקוריזה עם הקורנית שעוזרות לה לספוג יותר מהקרקע ולכן היא מצליחה.

תמונות וסרטונים:

מראה העלים הדקיקים:

מראה הפריחה (שרה גולד):

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

דילוג לתוכן