אתמול הוזמנתי על ידי הרב דיוויד פארן לפתוח את תיקון ליל שבועות של קהילת דרכי נועם בפרדס חנה.
התרגשתי מאוד לקבל את ההזמנה מדיוויד. הכרנו כשהוא לימד את אורי לקראת העליה לתורה בבר המצווה שלו ונוצר בינינו קשר מיוחד. למי שהשם פארן נשמע מוכר, זה בגלל שדיוויד נשוי ליעל כהן פארן חה"כ לשעבר שזקפה לזכותה הרבה מאבקים חשובים לטובת איכות הסביבה והבריאות של כולנו.
הבקשה של דיוויד היתה שנושא ההרצאה שלי יהיה
"בשנת השמיטה הבאה נשב על המרפסת – איך היינו רוצים לראות את עצמנו עוד 7 שנים ומה נדרש מאיתנו כדי להגיע לשם?"
השאלה הזאת עניינה אותי מאוד והזמינה אותי להתבוננות פנימה והחוצה אל הצמחים שבסביבה שלנו ומה שניתן ללמוד מהם.
ורגע לפני שנעבור לצמחים, היתה כבר בהתחלה נקודה שקצת צרמה לי – למה לשבת במרפסת?
אחד הדברים שאני מקווה שנתקרב אליהם יותר ויותר בשנים הקרובות זה לשבת בגינה, להיות קרובים לאדמה.
הישיבה במרפסת מעולה למי שרוצה לראות ציפורים נודדות, כי מהמרפסת נראה אותם יותר טוב. אבל איכות החיים שלנו והבריאות שלנו תלויה הרבה יותר בקשר שלנו עם האדמה.
אז אני מזמינה אתכם איתי למסע בין 5 צמחים ו3 איכויות קולינריות שהם הצידה לדרך לשנת השמיטה הבאה.
מוכנים?
הצמח הראשון – ורדהצמח הראשון שאני בוחרת לצאת איתו לדרך אל 7 השנים הקרובות הוא הורד. הוורד הוא הצמח של הלב שיעזור לנו לאמץ חמלה ויכולת לראות ולהכיל את הקשיים שלנו ושל האחרים סביבנו. הוא צמח מצויין לעצב ולאבל ולפתיחת הלב. לוורד יש השפעה מנחמת, מחבקת ומחקרים מראים שהוא גם עוזר ללב הפיזי – להפחתת סיכון למחלות לב. בנוסף לחיבור ללב ב7 השנים הקרובות נתמודד עם שינויים רבים, שנצטרך להתמודד איתם. המערכת בגוף שאחראית לשמירה על החוסן של הגוף בזמן הזה היא מערכת החיסון. פקעות הורדים מכילות שפע ויטמין C ועוד פיטוכימיקלים שעוזרים לחיזוק מערכת החיסון. כך שהגוף שלנו יהיה חסון להתמודד עם מה שהשנים האלה יביאו איתן. איפה ניתן ללקט ורדים? יש ורדים בגינות הפרטיות וגם בטבע גדלים מינים שונים של ורדים. לפני שאתם מלקטים ודאו שהמקום נקי ולא מרוסס או מזוהם, ואם אתם מלקטים בגינה פרטית בקשו מהבעלים רשות ללקט. איך משתמשים?
עם החיבור ללב, אני מזמינה אתכם להכיר את הצמח השני: | |
הצמח השני – קייצתהאקלים המשתנה, והעולם הגלובלי בו אנחנו נמצאים מביא אלינו הרבה צמחים שהם גרים (לא מקומיים). אני חייבת להודות שלפני שהעמקתי בטקסט הזה היתה לי טינה אליהם. בסקרים בוטנים ואקולוגים שנערכים רואים שהמינים הגרים (שנקראים בשפה המקצועית "פולשים") דוחקים את המינים המקומיים של ארץ ישראל. רוצים דוגמאות? שמתם לב שבאזור השרון כמעט נעלם הטיון הדביק ובמקומו השתלטה טיונית החולות וגם הכנפון הזהוב? שמתם לב שיש שטחים שלמים שהפכו ליערות צפופים של שיטה כחלחלה שלא מאפשרת לצמחים אחרים לצמוח תחתיה? שמתם לב שבאזור ירושלים ורמות מנשה העץ שנקרא אילנתיה בלוטית תופס לו עוד ועוד שטחים ומתרבה אגרסיבית? גם הקייצת היא כזאת. בכל קיץ אני רואה עוד ועוד ממנה. היתרון של הצמחים האלה שאינם מקומיים הוא שאין להם אויבים טבעיים ולכן הם משגשגים כאן. המגילה שאנחנו קוראים בשבועות – מגילת רות מזמינה אותנו להסתכל על הגרים באור אחר לגמרי. במגילה מסופר על רות המואביה (גרה) שדובקת בחמותה (נעמי) ולא עוזבת אותה למרות שבעלה נפטר. היא דבקה בנעמי ולא מניחה לה למות מרעב. מה שגרם לי לחשוב על הקייצת שדבקה בנו, אולי כדי לעזור לנו שגם לנו יהיה מה לאכול בעתיד. במגילת רות אנחנו רואים שדווקא הגר יכול לעזור לנו בכל כך הרבה תחומים. הכותב לא מסתפק בזה, בסוף המגילה הוא מדגיש שדוד המלך הוא הנין של רות. הצאצא של הגרה הופך להיות מלך ישראל. במה הקייצת יכולה לעזור לנו?
איפה ניתן ללקט קייצת? קייצת מאוד אוהבת את הסביבה האנושית, מספיק לצאת מהבית ומיד תראו את הקייצת פורצת מתוך המדרכות והשטחים הפתוחים. איך משתמשים בקייצת?
עם האהבה גם לצמחים הלא מקומיים ועם ההזנה וההגנה שהקייצת נותנת, אני מזמינה אתכם להכיר את הצמח השלישי: | |
הצמח השלישי – גדילןאנחנו חיים בעידן בו אנחנו מוקפים במידע, וכמות המידע הולכת וגדלה כל הזמן. ככל שכמות המידע גדלה, קשה יותר להבחין מה אמת ומה פייק. קשה לדעת אילו אינטרסים משרת מי שכותב או מלמד את המידע. ומשנה לשנה המצב רק מחמיר. הגדילן מלמד אותנו להעמיק ולחקור ולדעת להבדיל בין פייק לאמת. הגדילן עצמו הוא סיפור כזה – תסתכלו עליו – הוא קוץ סגול ודוקר. לא ממש הצמח שהייתם רוצים לפגוש בטיול בטבע, נכון? מסתבר שדווקא כן. כי למרות המראה המטעה של הגדילן שנראה מאיים ולא נעים, הוא אחד מצמחי המרפא החשובים והשימושיים ביותר שאנחנו מכירים. ככל שתעמיקו להכיר אותו ואיך הוא יכול לשנות את החיים שלכם והבריאות, תמצאו את עצמכם מחפשים אותו בכל פינה. והקסם בגדילן שלמרות היותו צמח מרפא עוצמתי שאנשים כל הזמן רוצים למצות אותו, הדרך הכי טובה לצרוך אותו היא פשוט לאכול אותו. בלי תחכומים. במה הגדילן יכול לעזור לנו?
איפה ניתן ללקט גדילן? גדילן מאוד אוהבת את הסביבה האנושית, תוכלו למצוא אותו בשולי דרכים, במעזבות, בשטחים פתוחים ליד הבית ובשולי גינות. איך משתמשים בגדילן?
עם האבחנה בין נכון לפייק, ואחרי שניקינו מאיתנו מה שלא צריך, אני מזמינה אתכם להכיר את הצמח הרביעי: | |
הצמח הרביעי – חיטהשבועות הוא חג קציר חיטים (חיטה) ולכן לא ניתן להתעלם מהחיטה בתיקון ליל שבועות. גם את החיטה אפשר ללקט בטבע. אבל רובנו צורכים המון חיטה מספר פעמים ביום ואין צורך ללקט עוד ממנה. הבאתי את החיטה לתיקון ליל שבועות כי אני חושבת שאנחנו צריכים לתקן את היחס שלנו כלפיה. החיטה מהווה חלק כל כך משמעותי בתזונה של רבים מאיתנו, והיא מאפילה על צמחים אחרים.
במחקרים רואים שאחד הדברים שהגן על הבריאות של אבות אבותינו ומנע מהם מחלות כרוניות שמהם אנחנו סובלים כיום היא העובדה שהם צרכו מגוון מאוד גדול של מזונות. תלוי באיזה מקום בעולם הם חיו – הם אכלו 70-80 סוגי צמחים שונים בשבוע, ויותר מ200 צמחים שונים בשנה. נסו להיזכר רגע: כמה צמחים שונים אכלתם היום? השבוע? ככל שאנחנו מגדילים את המגוון של הצמחים שאנחנו אוכלים, אנחנו מגבירים את החסינות שלנו.
כיום כשאני מסתכלת על מערכת היחסים שלנו עם החיטה אני מרגישה שיש כאן שעבוד. אנחנו "חייבים" לחם או תוצר אחר של חיטה. אני מאחלת לנו להגיע לשנת השמיטה הבאה חופשיים מהשיעבוד הזה. חופשיים לצרוך יותר מינים של צמחים: ירקות, פירות, דגנים, קטניות, ועוד. ועוד נקודה ששווה להזכיר בהקשר של חיטה היא שהביקוש ההולך וגובר לחיטה גורם לחקלאים שרק רוצים להתפרנס לברא יערות כדי להפוך אותם לשדות חיטה. והעצים האלה שמחוסלים בתהליך הם הריאה הירוקה שעוזרת להאט את נזקי משבר האקלים. אז שחרור השעבוד מחיטה ישחרר גם את הטבע שלנו. (וכן, אני מודעת לכך שגם בקר משפיע על בירוא יערות. בחרתי לא להתייחס אליו הפעם אבל אין ספק שגם הוא משפיע).
הלחם עשוי מזרעי החיטה. וכדי לאמץ מגוון – אנחנו יכולים גם לאכול חלקים אחרים של חיטה:
המגילה שאנחנו קוראים בשבועות – מגילת רות מספרת על רות ונעמי שמלקטות חיטים בשדה.
עם המגוון החדש של המאכלים, אני מזמינה אתכם להכיר את הצמח החמישי:
| |
הצמח החמישי – אלביציה ורודהאחרי שדאגנו לעצמנו בכמה היבטים, וחיזקנו את עצמנו, זה הזמן לטפל בעוד היבט של חיזוק שהוא מאוד חשוב בחיינו – הקהילה. את ההרצאה הזאת אני נותנת בקהילת "דרכי נועם" שהיא קהילה קונסרבטיבית בפרדס חנה שקיימת כבר עשרות שנים ומרגש מאוד לראות את חברי הקהילה מכל הגילאים ואת הביחד שלהם. האלביציה נקראת The Happy Together Tree – עץ השמחה המשותפת. וזאת האיכות שאני מזמינה לשבע השנים הבאות. שנדע להתחבר לקהילות, להרגיש שייכות, לתרום ולהיתרם, להתחבר ולהתאזן. החוסן שלנו הוא לא רק אישי, אלא תלוי גם בחברה בה אנחנו חיים וביכולת שלה לתמוך בנו. במה האלביציה הורודה יכולה לעזור לנו? על פי מחקרים:
איפה ניתן ללקט אלביציה ורודה? אלביציה ורודה היא צמח גינון ולא גדלה בטבע בכלל. חפשו אותה בגינון העירוני וגם בגינות פרטיות. שימו לב שיש שני עצים שהפרחים שלהם הם בצורת פונפונים ורודים: אלביציה ורודה וקליאנדרה. קליאנדרה היא רעילה. הדרך הכי טובה להבדיל ביניהן היא להסתכל על העלים. העלים של אלביציה הם קטנטנים – באורך של 1-1.5 ס"מ. למי שמכיר את השפה הבוטנית: העלים גזורים פעמיים. ואילו עלי הקליאנדרה מנוצים רק פעם אחת וגדולים משמעותית. איך משתמשים באלביציה ורודה?
עכשיו, אחרי כל התיקונים שעשינו עם הצמחים, בואו נסתכל על 3 איכויות קולינריות שכדאי לנו לאמץ בתקופה הקרובה:
אני בטוחה שאחרי כל התיקון שעברנו פה ביחד, אתם משתוקקים לצאת ללקט את הצמחים המופלאים האלה. ואני לא רוצה להפריע לכם, צאו. אם אתם רוצים להעמיק עוד: ואם אתם מעדיפים לצאת לטבע עם הדרכה צמודה, אני מזמינה אתכם להצטרף לקורס השנתי שלי. לחצו כאן והשאירו פרטים. אני כבר ממש מחכה לראות אתכם מטיילים עם הספר, מלקטים ומכניסים הביתה את כל הטוב שנמצא סביבנו כל הזמן. | |
למי שרוצה לצאת להרפתקאה טעימה ובריאה בטבע או ליד הבית.
בקורס מכירים:
סיורים להיכרות מעמיקה עם הטבע.
הסיור כולל:
הטבע נותן לנו הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים.
אנחנו משתמשים רק באחוזים מועטים ממה שיש בו.
בקורס הזה לומדים מה הטבע עוד צופן בחובו שאנחנו לא מכירים.
הקורס כולל 12 מפגשים, ארוחות צהריים עם השף שלנו, ספר לימוד מלא, מנוי פרימיום לאפליקציית הליקוט, ארוחות שף, קורס דיגיטלי, וקבוצה בפייסבוק בה מקבלים עוד המון ידע נוסף.
