מבצבצים אחרי הגשם – על נבטים ופטריות בטבע

התזמון צריך להיות מדויק,

הקטיף חייב להיות זהיר,

הבישול יכול להיות תענוג,

והחלק הכי נחמד הוא החיפוש והליקוט עצמו.

אחד מהבילויים הנחמדים ביותר אחרי גשם של כמה ימים הוא טיול ביער לליקוט פטריות ונבטים, טיול שיכול להסתיים בחגיגת בישול בבית. אביבית ברקוביץ' בודן, מחברת הספר "הטעם שבטבע", המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל והבעלים של המרכז הישראלי לליקוט מקצועי, מספרת שחיפוש הפטריות של אחרי הגשם, היא חוויה בפני עצמה. 

הזמן הטוב ביותר לחפש נבטים ופרטיות הוא באמת – אחרי הגשם…

וממש עכשיו בעקבות הגשמים המבורכים, מתחילים לבצבץ הנבטים של צמחי הבר, והתפטיר התת קרקעי מתעורר ומוציא גופי פרי צעירים (אלו הפטריות שאנו מכירים).

התפטיר, שהוא הגוף של הפטריה חי מתחת לקרקע, ויש לו תפקיד אקולוגי חשוב. פטריות הכובע שאנחנו רגילים לאכול הם רק גופי הפרי של הפטריה. 

הפטריה גדלה בסימביוזה עם שורשי צמחים ועצים, מקבלת ומעניקה לסביבתה תוספת של מים ומלחים שונים.

טיפ חשוב: את הפטריות אוכלים אך ורק אחרי בישול ולא טריות. כי בפטריות קיימים חומרים הקשים לעיכול. וכמובן לא לנשים הרות.

כשאוכלים פטרית בר בפעם הראשונה כדאי לנסות כמות קטנה – לוודא שלא אלרגים, ואם אין תגובה מיוחדת לנסות כמות יותר גדולה.

אביבית ממליצה לצאת לחפש וללקט 3 פטריות אכילות וטעימות שקל לזהות יחסית ונמצאות ביערות אורנים:

1. נטופה ערבה – נטופה ערבה היא פטריה כתומה שהצבע שלה משתנה לירוק אחרי שנוגעים בה. בתחתית הכובע לפטריה יש דפים, מה שמטעה אנשים לחשוב לפעמים שמדובר בפטריה רעלית. אבל זה ממש לא המקרה. הבשר שלה טעים מאוד ומוצק וממש טעים להכין ממנו סטייקים. התמונה שלה נמצאת כאן למעלה – התמונה הימנית ביותר.

2. אורניה – הפטרייה המזוהה ביותר ונאכלת ביותר בארץ, שהחלק העליון של הכובע שלה חום, והרגל והספוג צהובים. חשוב לשים לב שהפטריה לוקטה ביער אורנים ולא אלונים, שהספוג שבצד התחתון של הכובע גולש אל הרגל ולא נעצר לפני הרגל, ושהפטריה לא מכחילה במגע. רצוי לאכול אורניה אחרי קילוף הקרום העליון של הכובע והספוג התחתון. הם קשים לעיכול ועלולים לגרום לכאבי בטן. התמונה שלה בצד שמאל.

3. אחלמית סגולה: פטריה שהצבע שלה סגול יפייפה. גם לה יש דפים בחלק התחתון של הכובע. הרגל דקה יחסית וחלקה (אם מצאתם פטריה סגולה שיש לה רשת חומה על הרגל, זאת לא אחלמית). הפטריה שהתמונה שלה במרכז.

בנוסף לפטריות ישנם גם נבטים אכילים שגדלים ביערות וניתן לצאת ללקט אחרי הגשם, הצמח הראשון שמבצבץ כל שנה, בערך חמישה  ימים אחרי הגשם הוא החלמית.

בחודשי הקיץ האדמה מתייבשת לגמרי, היא מתפוררת ונוצרים בה חריצים. גם לצמחים שגדלים עליה קשה, כי הם צריכים מים כדי לחיות. יש צמחים שמצליחים להעמיק את השורשים שלהם ולהגיע למים המצטברים עמוק באדמה. כך הם נשארים ירוקים וחיוניים לאורך הקיץ. 

בדרך כלל מי שמצליח בזה הם עצים או שיחים. ויש צמחים שפשוט מחליטים להתייבש, לייצר הרבה זרעים ולחכות לעונה הגשומה.

החלמית היא אחד מהצמחים שמתייבשים ומחכים עם הזרעים לעונה הגשומה. כשמגיע הגשם הראשון, הזרעים היבשים נובטים והחלמית נובטת גם. העלים הראשונים שיוצאים לנבט נקראים פסיגים ובחלמית הם בצורת לב. 

איך מזהים נבטי חלמית? 

נבטי החלמית עשויים משני פסיגים (אלו האיברים הראשונים שצומחים לנבט. הם נראים כמו עלים אבל הם לא נחשבים באמת עלים כי הם בנויים קצת אחרת) בצורת לב. והעלים הראשונים מתחילים להיראות כמו מניפה יפה. 

איך אוכלים?

את נבטי החלמית אפשר לאכול בכיף טריים כנשנוש או להוסיף לסלט. הנבטים האלו בריאים: עוזרים גם למערכת הנשימה וגם למערכת העיכול לשמור על הבריאות שלנו בחורף, הם מחזקים את הגוף ועשירים מאוד בברזל ובסידן.